טיול רכב של 14 ימים בצפון איטליה ממילאנו: אגם קומו, הדולומיטים וונציה

יום 1: נוחתים במילאנו, ומשאירים את הרכב בשקט

הטיול מתחיל בלי רכב, בכוונה — את מילאנו קל יותר לעשות ברגל וברכבת התחתית, ודלפקי ההשכרה עדיין יהיו שם בבוקר של יום 3. היום יש קתדרלה, גג והליכה איטית חזרה דרך הגלריה.

נוחתים מאוחר? העבירו את גג הדואומו למחר בבוקר, ואת הסעודה האחרונה הזמינו לאחר הצהריים של יום 2, אם יש חלון זמן פנוי בשעה הזאת. מה שלא עובד זה להקדים את כל הטיול ביום כדי לחסוך לילה במילאנו: החלק שנפגע הוא הדולומיטים, והוא החלק שבשבילו באתם.

הלילה: מילאנו, במרחק הליכה מהדואומו (שני לילות)

1. צהריים · אופציונלי📍

   להגיע, ולהיכנס לעיר בתחבורה ציבורית

   רכבות Malpensa Express נוסעות מ-Malpensa ל-Cadorna או ל-Milano Centrale, וקו M4 של הרכבת התחתית מגיע מ-Linate ל-San Babila בתוך שתים-עשרה דקות; בשעות שבהן נוחתות רוב הטיסות הארוכות שניהם צפויים יותר ממונית. השאירו את התיקים וצאו שוב ברגל או ברכבת התחתית.

2. אחר הצהריים📍

   הדואומו של מילאנו ומרפסות הגג

   

   15 דק׳ מהתחנה הקודמת

   הזמינו חלון זמן לפני שאתם יוצאים מהבית, וקחו אחד של אמצע אחר הצהריים ולא אחד מאוחר. מרפסות הגג מפסיקות להכניס מבקרים מוקדם משמעותית מהקתדרלה שמתחתיהן, כך שחלון שנראה מאוחר באתר ההזמנות עלול להתברר ככרטיס למדרגות סגורות. בפנים, עשרים דקות מספיקות אלא אם ויטראז'ים מעניינים אתכם במיוחד. הגג הוא הסיבה שאתם כאן: יער של צריחים וקשתות תמך שהולכים בתוכו במקום להסתכל עליו, ועם האלפים באופק ביום בהיר. עלו במדרגות ולא במעלית אם אתם יכולים — זה זול יותר ומוציא אתכם אל תוך אבן הבניין במקום מעליה. שעתיים מכסות את שניהם.

   זמן שהייה: 2 שע׳

3. ערב · אופציונלי📍

   הגלריה וכיכר לה סקאלה בין הערביים

   5 דק׳ מהתחנה הקודמת

   צאו מכיכר הקתדרלה דרך Galleria Vittorio Emanuele II במקום לחזור על העקבות שלכם על פני הכיכר. זו גלריית קניות מהמאה התשע-עשרה מתחת לכיפת ברזל וזכוכית, ובין הערביים היא מתמלאת באנשים שעוברים בין הדואומו לבית האופרה בלי רצון מיוחד לקנות משהו — וזה הרגע הכי טוב שלה. היא מוציאה אתכם ל-Piazza della Scala בקצה השני, חמש דקות משם. שתו משהו באזור וסגרו את היום; הטיסה כנראה כבר עשתה מספיק.

   זמן שהייה: 1 שע׳ 15 דק׳

יום 2: יום שלם אחד במילאנו

היום שמבדיל את המסלול הזה ממסלולי צפון איטליה הקצרים, שמתייחסים למילאנו כאל שדה תעופה עם קתדרלה צמודה. הוא בנוי כקו ישר ממערב למזרח על פני המרכז: פגישה של חמש-עשרה דקות שהוזמנה חודשים מראש, אחר כך טירה, אחר כך גלריית הציורים ואחר כך התעלות. הכול בהליכה ושום דבר לא זקוק לרכב.

בדקו איזה יום בשבוע זה לפני שאתם מזמינים משהו. גם הסעודה האחרונה וגם Pinacoteca di Brera סגורות בימי שני, כך שיום שני כאן מרוקן את כל היום מהעוגנים שלו — חצרות הטירה וגג הדואומו שורדים, וכמעט שום דבר אחר לא. אם התאריכים שלכם מפילים יום שני על יום 2, החליפו בין ימים 1 ו-2.

הלילה: מילאנו

1. בוקר📍

   הסעודה האחרונה, בשעה שהזמנתם

   זה הדבר היחיד בכל ארבעה-עשר הימים שאי אפשר לאלתר. הכרטיסים נפתחים למכירה במנות חודשים מראש, כל מבקר צריך הזמנה — כולל תינוקות וכניסות חינם — והביקור עצמו הוא חמש-עשרה דקות בחדר ממוזג עם גודל קבוצה קבוע. הגיעו חצי שעה לפני חלון הזמן עם דרכון או תעודת זהות, כי הכרטיס נבדק מול שם. חמש-עשרה דקות נשמעות אבסורדיות עד שאתם בפנים, ואז מתברר שזה בערך מדויק: הקיר עצום, רוב הצבע נעלם, ומה ששרד הוא בימוי יותר מאשר ציור. הקדישו אחר כך עוד עשרים דקות לכנסיית Santa Maria delle Grazie שלידה — הקצה המזרחי עם הכיפה הוא של ברמנטה, ורק לעיתים רחוקות יש אליו תור.

   זמן שהייה: 1 שע׳ 15 דק׳

2. צהריים · אופציונלי📍

   Castello Sforzesco ו-Parco Sempione

   20 דק׳ מהתחנה הקודמת

   עשרים דקות ברגל מזרחה, או שתי תחנות ברכבת התחתית. החצרות פתוחות חינם לאורך היום, ובשביל הרבה אנשים לעבור דרכן ולצאת מהצד השני אל Parco Sempione זה כל הביקור — גודל המקום נקלט רק כשאתם כבר בתוך החומות. המוזיאונים, שנכנסים לכולם בכרטיס אחד וזול, סגורים בימי שני; הפייטה הבלתי גמורה שמיכלאנג'לו עוד עבד עליה בימיו האחרונים נמצאת באגף אחורי ששימש פעם אולם בית חולים ספרדי, ושווה להיכנס בשבילה לבד. שעה וחצי אם נכנסים, חצי מזה אם לא.

   זמן שהייה: 1 שע׳ 45 דק׳

3. אחר הצהריים📍

   Pinacoteca di Brera

   15 דק׳ מהתחנה הקודמת

   חמש-עשרה דקות חזרה מזרחה דרך רובע ברה. זה האוסף שנפוליאון ריכז מכנסיות שבוטלו ברחבי צפון איטליה, ולכן גלריה במילאנו מחזיקה את פיירו דלה פרנצ'סקה, מנטניה ובליני באותן כמה אולמות. הזמינו מראש: נכנסים בהזמנה ולא בתור. שעתיים זו הערכה כנה — האולמות נמשכים, והשליש האחרון קשה אם כבר בזבזתם בוקר בריכוז. אם מזג האוויר טוב והבוקר הספיק לכם מבחינת אמנות, דלגו עליה ובלו את אחר הצהריים ברחובות ברה; ממילא הגלריה תהיה הבחירה הטובה יותר ביום גשום.

   זמן שהייה: 2 שע׳

4. ערב · אופציונלי📍

   אפריטיבו בנאווילי

   25 דק׳ מהתחנה הקודמת

   עשרים דקות דרום-מערבה בקו M2, ישירות מ-Lanza ל-Porta Genova. Naviglio Grande היא אחת הזרועות ששרדו מרשת התעלות שהובילה פעם את שיש הדואומו אל העיר, ובערב שביל הגרירה הוא המקום שבו מילאנו מפסיקה להיות רובע עסקים. צאו החוצה מאגן ה-Darsena ובחרו מקום במבט ולא במחקר — בקטע הזה דווקא, אלה עם שולחנות בחוץ וקהל שעומד בשלוש שורות הם ההימור הבטוח. אחר כך חזרו ברכבת התחתית; היא פועלת עד מאוחר וההליכה ארוכה יותר ממה שהיא נראית במפה.

   זמן שהייה: 1 שע׳ 30 דק׳

יום 3: לאסוף את הרכב ולנסוע לאגם קומו

טיול הרכב האמיתי מתחיל, וכמעט מיד עוצר. יש פחות משעה וחצי ממרכז מילאנו לוורנה, וברגע שהרכב נכנס לחניה של המלון הוא נשאר שם יומיים שלמים בזמן שהמעבורות עושות את העבודה. ורנה היא הבסיס ולא בלאג'ו או העיר קומו כי רציף המעבורות, תחנת הרכבת וגן בוטני באורך שני קילומטרים נמצאים כולם במרחק כמה מאות מטרים זה מזה.

מגיעים ביום שלישי באביב או בסתיו? מוזיאון הבית של Villa Monastero סגור באותו יום, אבל הגן נשאר פתוח — והגן הוא הסיבה לבוא, אז קנו כרטיס לגן בלבד ולא הפסדתם כלום. אם מתחשק לכם יותר לטפס מאשר לטייל, עלו למגדל ההרוס ב-Castello di Vezio — עשרים דקות של מדרגות מעל הכפר, במבט ישר על הנקודה שבה האגם מתפצל.

הלילה: ורנה, אגם קומו (שני לילות)

1. בוקר📍

   לקחת את הרכב ב-Milano Centrale

   קחו את השעה המוקדמת ביותר שחברת ההשכרה תיתן לכם. Centrale נמצאת מחוץ ל-Area C והכביש ממנה צפונה לא נכנס לאזור החיוב — ודאו שזה נכון גם לגבי המשרד שאתם מזמינים בפועל — והמשרד נמצא במרחק הליכה קצרה מהרציפים ולא בשדה תעופה. שני דברים לפני שאתם נוסעים: בדקו אם מדיניות הדלק היא מלא-מלא, וצלמו כל פאנל בגוף הרכב עם התאריך גלוי. הוויכוחים בהחזרת הרכב הם בדרך כלל על שריטה שאף אחד לא רשם.

   זמן שהייה: 45 דק׳

   השוואת מחירי השכרת רכב
2. צהריים📍

   צפונה לוורנה, ואז חניה ליומיים

   

   1 שע׳ 20 דק׳ מהתחנה הקודמת

   בערך שעה ועשרים על כביש SS36 במעלה הזרוע המזרחית של האגם. השעה הראשונה היא כביש דו-מסלולי לא מעניין; חמש-עשרה הדקות האחרונות — ממש לא, כשהכביש עובר מתחת למסיב הגרינה והמים צונחים למטה. סגרו את נושא החניה מול המלון בזמן ההזמנה ולא בהגעה — לוורנה יש מעט מאוד מקומות משלה, והחניונים הציבוריים מעל הכפר מתמלאים עד אמצע הבוקר בקיץ. ברגע שהרכב בפנים, סיימתם איתו עד יום 5.

   זמן שהייה: 1 שע׳

3. אחר הצהריים📍

   Villa Monastero והגן שלה

   10 דק׳ מהתחנה הקודמת

   עשר דקות הליכה דרומה מהכפר, לאורך המים כל הדרך. הבית הוא פנים מרוהט מהמאה התשע-עשרה והוא נעים מספיק, אבל הסיבה לבוא היא הגן הבוטני, שנמשך לאורך המים כמעט שני קילומטרים — ברושים, אגבות, הדרים, ורצף של פסלים וביתנים קטנים כשהאגם נמצא כמה מטרים מתחת לשביל לכל אורכו. הכרטיס לגן בלבד הוא הזול יותר והוא מספיק אם פנים של בתים משאיר אתכם אדישים. תשעים דקות, ואת הקצה הרחוק עשו לאט: השביל נשאר מישורי כל הדרך והחצי השני הוא השקט יותר — אל תסתובבו חזרה בביתן הראשון.

   זמן שהייה: 1 שע׳ 45 דק׳

4. ערב · אופציונלי📍

   טיילת האוהבים בין הערביים

   10 דק׳ מהתחנה הקודמת

   Passeggiata degli Innamorati היא מעבר שמוצמד לסלע בין רציף המעבורות לכפר העתיק, הליכה קצרה מכל מקום בוורנה. לוקח עשר דקות לעבור אותה ורוב האנשים עושים את זה פעמיים, פעם לכל כיוון, כי האור על המים משתנה בזמן שאתם עליה. אחר כך עלו במקום לחזור: הסמטאות המדורגות מאחורי טיילת המים הן המקום שבו ורנה מחזיקה את המסעדות שלה, ושום דבר שם למעלה לא רחוק יותר מכמה דקות משום דבר אחר.

   זמן שהייה: 1 שע׳

יום 4: יום על המים

היום הרכב נשאר במלון: המעבורות בין ורנה, בלאג'ו והחוף המערבי יוצאות לאורך היום וחוצות בחמש-עשרה או עשרים דקות. התוכנית היא עיירה אחת וגן אחד — קרלוטה או בלביאנלו, והשני רק אם לוח הזמנים מסתדר.

Villa del Balbianello פתוחה בימים קבועים שזזים לאורך העונה ולא לפי דפוס שבועי קבוע, והיא דורשת הזמנה גם לגנים. אם התאריך שלכם אינו אחד מהימים שלה, Villa Carlotta לבדה מספקת אחר צהריים מלא ולא ממהר, ולא הפסדתם כלום. אם אתם מעדיפים וילה אחת על פני שתיים, ותרו על קרלוטה ושמרו על בלביאנלו.

הלילה: ורנה, אגם קומו

1. בוקר📍

   לבלאג'ו במעבורת מוקדמת

   

   קחו את אחת ההפלגות הראשונות. המעבר קצר והמעבורות המוקדמות כמעט ריקות, וזה משנה כי בלאג'ו משתנה לגמרי לקראת סוף הבוקר ביולי, אחרי שסירות היום וקבוצות האוטובוסים כבר פרקו. מה שבנה לה את המוניטין הוא לא טיילת המים אלא הסמטאות המדורגות שמטפסות ממנה — Salita Serbelloni ואלה שמשני צדדיה — ושעה של שיטוט בהן היא הכמות הנכונה. אחר כך לכו עשר דקות צפונה ל-Punta Spartivento, קצה הלשון שבו האגם מתפצל לשתי הזרועות הדרומיות שלו: בר, כמה ספסלים ומבט ישר במעלה שני הענפים. חזרו לרציף לקראת סוף הבוקר.

   זמן שהייה: 3 שע׳

2. אחר הצהריים📍

   Villa Carlotta בטרמצו

   30 דק׳ מהתחנה הקודמת

   עוד קפיצה קצרה מערבה, והרציף נמצא למעשה בשער. הבית הוא מהמאה השבע-עשרה ומחזיק אוסף מהמאה התשע-עשרה; הגן שמאחוריו מטפס במדרון על פני כשמונה הקטרים, עם רודודנדרונים ואזליות אם במקרה אתם כאן בסוף האביב, ושרכים עציים, במבוק ומדרגות הדרים בכל תקופה בשנה. שעתיים מספיקות לגן ולסיבוב בבית בלי למהר באף אחד מהם. בדקו את שעת הסגירה לפני שאתם מתמקמים — הכרטיס האחרון נמכר הרבה לפני שהשערים נסגרים.

   זמן שהייה: 2 שע׳

3. ערב · אופציונלי📍

   Villa del Balbianello, אם המעבורות מסתדרות

   30 דק׳ מהתחנה הקודמת

   התייחסו לזה כאל משהו מותנה ולא מתוכנן, ובדקו את ההפלגות חזרה לפני שאתם עוזבים את בלאג'ו ולא אחרי שהגעתם ללנו. מה שמפיל אנשים הוא לא ההפלגה מערבה, אלא המעבורת האחרונה חזרה לוורנה. אם הזמנים מסתדרים, זו עוד קפיצה ללנו ואז או מונית-מים קצרה מסביב לכף, או עשרים דקות הליכה מישורית דרך היער מקו המים. בלביאנלו היא הווילה שיושבת לבדה על לשון היבשה שלה, עם הלוג'יה בין שני מרחבי מים פתוחים, והיא זו שנחרטת בזיכרון. קנו את הכרטיס לפני הנסיעה — הגנים דורשים אותו מראש, ואת הפנים אפשר לראות רק בסיור מודרך.

   זמן שהייה: 2 שע׳

יום 5: חציית המישור אל הדולומיטים

יום הנהיגה הארוך ביותר בכל הטיול, בערך ארבע שעות ורבע בסך הכול, וזה היום ששווה לתכנן במקום לסבול. ברגמו יושבת כמעט בדיוק על הקו שבין אגם קומו לכביש המהיר של הברנר, ולכן עצירה בה כמעט לא מאריכה את הדרך — התייחסו אליה כהפסקה של היום ואל תחפשו אתר נוסף. צאו מוורנה מוקדם, תנו לברגמו את סוף הבוקר, ואז סעו מזרחה על A4 וצפונה על A22 במעלה עמק האדיג'ה, ופנו לוואל גרדנה לטיפוס האחרון.

אם ארבע שעות ורבע נשמעות לכם יותר מדי, צאו שעה מוקדם יותר במקום לוותר על ברגמו — העיקוף כמעט לא מאריך את הנסיעה, כך שהזמן הולך על העצירה, לא על הכביש. מה שאפשר לקצץ זה הזנב: בולצאנו היא עצירת לילה סבירה שמפצלת את היום לשניים, במחיר הערב הראשון שלכם בהרים. ה-A22 נתקעת בצומת ורונה בסופי שבוע של הקיץ, ולכן אמצע השבוע הוא היום הקל יותר לקטע הזה.

הלילה: אורטיזאי, ואל גרדנה (ארבעה לילות)

1. בוקר📍

   העיר העליונה של ברגמו

   

   בערך שעה ועשר מוורנה. חנו בעיר התחתונה ועלו ברכבל במקום להיכנס ברכב — העיר העליונה היא אזור תנועה מוגבלת, וההגעה ברכבל ממילא טובה יותר, כי החומות מופיעות מעליכם ולא סביבכם. שעתיים זה הנכון: Piazza Vecchia עם Palazzo della Ragione, קפלת קולאוני והחזית המגולפת עד אין קץ שלה לידה, וקטע מהחומות הוונציאניות מהמאה השש-עשרה שמקיפות את כל העיר העליונה. אם אתם עושים דבר אחד בלבד, שבו עשרים דקות ב-Piazza Vecchia במקום לחצות אותה. כל צלע של הכיכר הזאת היא מאה אחרת, ואף אחת מהן לא מתווכחת.

   זמן שהייה: 2 שע׳ 30 דק׳

2. ערב📍

   הנסיעה הארוכה לוואל גרדנה

   3 שע׳ 5 דק׳ מהתחנה הקודמת

   קצת יותר משלוש שעות מברגמו, וכמעט הכול כביש מהיר: A4 מזרחה ליד ברשה ורונה, ואז A22 של הברנר צפונה דרך טרנטו ובולצאנו. זה משעמם עד ורונה ומשם משתפר בהתמדה, עם כרמים במדרגות משני צדי האדיג'ה וקירות הסלע הרציניים הראשונים שנסגרים אחרי טרנטו. צאו מהכביש המהיר ב-Bolzano Nord או ב-Chiusa וטפסו לעמק; עשרים הדקות האחרונות הן סיבובי סיכה תלולים החוצה מעמק האיזרקו, ואז אורטיזאי מופיעה בקערה של כרי דשא עם רכס האודלה שעומד מאחוריה. ארבעה לילות כאן, כלומר פריקת מזוודות אחת.

יום 6: למעלה, לאלפה די סיאוזי

העדין מבין שלושת ימי ההרים, והקל ביותר להתחיל בו, כי הוא לא מבקש מכם יותר מללכת על דשא. רכבל יוצא ממרכז אורטיזאי ומניח אתכם על מישור גבוה שמתגלגל לקילומטרים, שבו ההליכה כמעט מישורית וקבוצות הססולונגו והשיליאר עומדות סביבו כמו תפאורה. חסר מבנה בכוונה: זה יום לשוטט בו, לא לסמן בו וי.

עננים נמוכים על המישור מעלימים את הנוף, והמצלמות באתרים יגידו לכם את זה עד שמונה בבוקר. ביום אפור אל תחליפו את היום הזה בסצ'דה או במעברי ההרים — עננים הורסים אותם הרבה יותר משהם הורסים כר דשא. אם רק מעונן, לכו על המישור בכל זאת; בגשם של ממש, רדו לבולצאנו לראות את אוצי במוזיאון הארכאולוגי, והעבירו את אלפה די סיאוזי ליום בהיר יותר. ארבעה לילות כאן קיימים בין היתר כדי שאפשר יהיה לסדר מחדש את ימים 6, 7 ו-8 לפי התחזית.

הלילה: אורטיזאי, ואל גרדנה

1. בוקר📍

   הרכבל שעולה מאורטיזאי

   

   תחנת העמק נמצאת בכפר, כמה דקות הליכה מרוב המלונות, וזו הסיבה לעלות ברכבל ולא ברכב. הכביש למישור סגור לרכבים של לא-תושבים באמצע היום, ושני החניונים למעלה דורשים עכשיו הזמנה מקוונת שנעשית ימים מראש, כך שנהיגה היא יותר בירוקרטיה משהיא שווה. הנסיעה אורכת כמה דקות ומורידה אתכם על השפה הצפונית, בגובה אלפיים מטר.

   זמן שהייה: 1 שע׳

2. צהריים📍

   הליכה על אלפה די סיאוזי

   1 שע׳ 30 דק׳ מהתחנה הקודמת

   מהתחנה העליונה המישור מתגלגל דרום-מערבה לקילומטרים, וההליכה קלה מספיק כדי שהסיכון העיקרי הוא לעשות ממנה יותר מדי. פנו לכיוון קומפצ'ש, ואז המשיכו על כל אחד מהשבילים המסומנים שעוברים ליד אסמי החציר — השבילים רחבים, מסומנים היטב וברובם מישוריים, והבקתות לאורכם מגישות ארוחות צהריים. ארבע שעות הלוך וחזור הן יום נוח; אם מישהו בחבורה מעדיף לא ללכת הרבה, לבקתה שליד התחנה העליונה של Mont Sëuc יש אותו נוף מספסל. אוטובוס הרמה נוסע רק בין קומפצ'ש לסלטריה, כך שהוא לא מקצר את החזרה לרכבל. רדו ברכבל בשעות אחר הצהריים המאוחרות ולא באחרון, שעמוס.

   זמן שהייה: 1 שע׳ 50 דק׳

3. ערב · אופציונלי📍

   אורטיזאי בערב

   1 שע׳ 40 דק׳ מהתחנה הקודמת

   מרכז הכפר הוא להולכי רגל, ואחרי יום בהרים זו הקלה גדולה יותר משזה נשמע. Luis Trenker Promenade היא טיילת נוחה ומוצלת עצים במדרון שמעל הכפר, עשרים דקות מקצה לקצה, וזה מה שכל העיירה עושה בין שש לשמונה. באורטיזאי מגלפים עץ כבר ארבע מאות שנה, והסדנאות לאורך הרחוב הראשי הן עדיין סדנאות עובדות ולא דוכני מזכרות; ההבדל ברור מיד אחרי שהצצתם באחת מכל סוג.

   זמן שהייה: 1 שע׳ 30 דק׳

יום 7: סצ'דה, ואחר כך ואל די פונס

היום האינטנסיבי ביותר בדולומיטים, והיום שבשבילו בוחרים את מזג האוויר. שני קטעי רכבל מעלים אתכם אל רכס הדשא המשופע של סצ'דה, שבו הקרקע פשוט נגמרת ומגדלי הסלע של האודלה עולים ממנה — הנוף שמופיע על הכריכה של רוב הספרים על הדולומיטים. אחר כך, באחר הצהריים, חוצים את ההר כדי להסתכל על אותן פסגות מהצד השני, מעמק של כרי חציר ושתי כנסיות קטנות.

אם הבוקר מעונן, הפכו את סדר היום: ואל די פונס עובד באור שטוח וסצ'דה לא, והרכס לעיתים קרובות מתבהר בשעות אחר הצהריים המוקדמות דווקא כשהעמק לא. אם אתם מזמינים את רכבלי סצ'דה אונליין, בדקו את התחזית בערב שלפני ההזמנה ולא שבוע מראש.

הלילה: אורטיזאי, ואל גרדנה

1. בוקר📍

   רכס סצ'דה

   

   שני קטעים מאורטיזאי — רכבל עד Furnes, ואז שני עד הרכס. הזמינו מראש אונליין באתר seceda.it; בקופות שבעמק התורים יכולים להיות קשים, והרכבל לא נכלל בכרטיס Dolomiti Supersummer הרחב יותר, מה שמפתיע אנשים שכבר קנו אותו. למעלה, התרחקו ברגל מתחנת ההגעה במקום לצלם ממנה: עשר דקות לאורך הרכס משאירות את כולם מאחור, והשביל עובר לכל אורך המישור המשופע כשהמגדלים מימינכם כל הדרך. שלוש שעות כולל שתי הנסיעות והליכה כמו שצריך. קחו שכבה נוספת — אתם בערך בגובה אלפיים וחמש מאות מטר, והרוח חוצה את הרכס בלי שום דבר שיעצור אותה.

   זמן שהייה: 3 שע׳

2. אחר הצהריים📍

   מעבר לסנטה מדלנה

   

   1 שע׳ מהתחנה הקודמת

   ארבעים וחמש דקות נסיעה מסביב לקצה המסיב אל ואל די פונס — שעה בסך הכול מהתחנה העליונה. בררו את מצב החניה לפני שאתם יוצאים: הכביש שעולה לכנסייה ולנקודת התצפית שלה חסום עכשיו בפני כל מי שאינו תושב או אורח מלון, ממאי עד נובמבר, כך שמבקרי יום משאירים את הרכב בעמק ועולים ברגל, וכשהחניון שבעמק מתמלא שולחים רכבים נמוך יותר. ההליכה הזאת היא עשרים עד שלושים דקות והיא כל הסיבה לבוא — הכנסייה יושבת על גבעה ירוקה עם כל רכס האודלה מאחוריה, וזו התמונה שמוכרת את הדולומיטים. אור אחר הצהריים המאוחר נדיב כאן יותר מאור הצהריים.

   זמן שהייה: 2 שע׳ 30 דק׳

3. ערב · אופציונלי📍

   San Giovanni in Ranui, אם נשאר זמן

   10 דק׳ מהתחנה הקודמת

   התחנה הנוספת, והראשונה שנופלת אם סצ׳דה או החניה בוואל די פונס אכלו את אחר הצהריים. עשר דקות הלאה במעלה העמק, קפלה בארוקית קטנה שעומדת לבדה בכר מגודר ואותן פסגות מאחוריה. יש אזור צפייה מסומן ותשלום קטן כדי להיכנס דרך השער; מהכביש רואים אותה מצוין בחינם, וזה מה שרוב האנשים עושים. ארבעים וחמש דקות, כולל העמידה בהמתנה לעננים שיזוזו מהרכס — מה שקורה בדרך כלל. ואז חזרה לאורטיזאי לארוחת ערב.

   זמן שהייה: 45 דק׳

יום 8: ארבעת המעברים

יום נהיגה בטיול שרובו נמנע מהם, והיום שבו הרכב סוף-סוף מצדיק את עצמו. מסיב הסלה הוא גוש סלע אחד עם ארבעה מעברי הרים סביבו — Passo Gardena, Passo Campolongo, Passo Pordoi ו-Passo Sella — והמעגל הוא בערך חמישים וחמישה קילומטרים של סיבובי סיכה, מנהרות ופיתולים. את Passo Campolongo פשוט חוצים, בדרך בין Passo Gardena ל-Passo Pordoi; שלוש העצירות המתוכננות הן שלושת האחרים. במפה זה נקרא כמו בוקר ובנהיגה זה יום שלם, וזה כל הקטע: כל אחד משלושת אלה הוא מקום לרדת בו מהרכב, ואלה שתעברו לידם בלי לעצור הם אלה שתצטערו עליהם.

סעו את המעגל עם כיוון השעון, כפי שמתואר כאן. בדקו את מצב המעברים בערב שלפני ולא בבוקר עצמו — הכבישים האלה רשומים כפתוחים כל השנה אבל נסגרים בהתראה קצרה בגלל שלג ועבודות מניעת מפולות, ו-Passo Fedaia שמתחת למרמולדה, שהוא ההארכה המתבקשת, הוא כביש של מאי עד אוקטובר בלבד. בדקו גם את התאריך ולא רק את מזג האוויר: בשני ימי Sellaronda Bike Day, אחד ביוני ואחד בספטמבר, ארבעת המעברים נסגרים לרכבים כמעט כל היום ומועברים לרוכבי האופניים.

הלילה: אורטיזאי, ואל גרדנה

1. בוקר📍

   Passo Gardena

   

   ארבעים דקות במעלה העמק מאורטיזאי, בטיפוס דרך סלבה עד מעט יותר מאלפיים מטר, עם קיר הסלה מצד אחד ופסגות הציר מהצד השני. עצרו למעלה ולא בנקודת התצפית הראשונה בדרך: יש שם חניון גדול, כמה בקתות, ושבילים שיוצאים לשני הכיוונים אם מתחשק לכם עשרים דקות ברגל לפני שאתם חוזרים לרכב. קחו בחשבון שדרום טירול מריצה במעבר הזה ניסוי ניטור מתוך כוונה להגביל בעונות הבאות את תנועת מבקרי היום; עדיין לא נאכף שום דבר, אבל ייתכן שהכללים כאן לא יהיו אותם כללים כשתיסעו בו — אז בדקו.

   זמן שהייה: 1 שע׳ 15 דק׳

2. צהריים📍

   Passo Pordoi ורכבל Sass Pordoi

   1 שע׳ מהתחנה הקודמת

   שעה משם: ירידה לקורבארה, מעבר קמפולונגו עד ארבה ושוב למעלה. פורדוי הוא זה עם החניון הגדול, הבקתות ותנועת האוטובוסים, והסיבה לעצור היא הרכבל שעולה ישר במעלה קיר הסלע שלידו אל מישור פסגה בגובה של כמעט שלושת אלפים מטר — כמה דקות בקבינה ואתם במדבר של אבן, עם קרחון המרמולדה מעבר לעמק. ההליכה שם למעלה גסה יותר מכל דבר באלפה די סיאוזי, והקצוות הם קצוות אמיתיים. שלוש שעות עם הנסיעה, ארוחת צהריים למעלה וזמן לעמוד ולהסתכל.

   זמן שהייה: 3 שע׳

3. אחר הצהריים📍

   Passo Sella והירידה חזרה

   25 דק׳ מהתחנה הקודמת

   עשרים וחמש דקות צפון-מערבה, וזה המעבר עם הממדים הגדולים ביותר: הכביש עובר בפער שבין גוש הסלה לססולונגו, ושניהם ממש מעל הראש. עצרו במפרץ העצירה מתחת לססולונגו, שם עולה הרכבל — לא צריך לעלות בו — והסתכלו אחורה על הכביש שזה עתה נסעתם. אחר כך יש ירידה ארוכה דרך סלבה לאורטיזאי, ואם עצרתם כמו שצריך זה כבר יהיה ערב מוקדם. הלילה האחרון בהרים.

   זמן שהייה: 1 שע׳ 15 דק׳

יום 9: לרדת לאגם גארדה בדרך הארוכה

יום מעבר עם טעם, והשני באורכו מאחורי ההגה — בערך שלוש וחצי שעות בסך הכול, מה שהופך אותו ליום היחיד מלבד יום 5 שעובר את רף שלוש השעות. במקום לצנוח ישר לכביש המהיר בבולצאנו, המסלול עושה את הקצה המערבי של כביש הדולומיטים הגדול מעל Passo Costalunga, עוצר באגם ירוק קטן עם הר בתוכו, ואז יורד לגארדה מצפון — כך שהמראה הראשון של האגם הוא הקצה החסום בצוקים ולא החוף הדרומי והשטוח שכל השאר רואים. חצי השעה האחרונה, כביש המדף שיורד דרומה מריבה, היא הפרס של היום.

גשם או יציאה מאוחרת? דלגו על קרצה וסעו ישר למטה ב-A22 מבולצאנו; זה חוסך בערך שעה ועולה לכם אגם אחד ומעבר אחד, שזו עסקה סבירה ביום אפור. מה שלא שווה להחליף זה הקטע האחרון — אל תחליפו את כביש החוף המזרחי בכביש המהיר עד אפי. הנסיעה בכביש המהיר קצרה בעשרים דקות ומפספסת את כל הסיבה להגיע לגארדה מהכיוון הזה.

הלילה: מלצ'זינה, אגם גארדה (שני לילות)

1. בוקר · אופציונלי📍

   Lago di Carezza

   

   בערך שעה מאורטיזאי, בירידה לכיוון בולצאנו ואז בטיפוס במעלה Val d'Ega. קרצה הוא אגם קטן ממש ליד הכביש עם רכס הלטמאר משתקף בו, והוא עושה בדיוק את מה שהתמונות מבטיחות במחצית הראשונה של היום, לפני שהרוח מתגברת ושוברת את פני המים. יש חניון בתשלום עם מנהרה להולכי רגל מתחת לכביש; ההקפה סביב המים לוקחת עשרים דקות, והפלטפורמה בקצה הצפוני היא המקום שבו ההשתקפות מסתדרת. שעה זה בשפע, וקוסטלונגה שמאחוריו נשאר פתוח כל השנה, בניגוד לחלק משכניו.

   זמן שהייה: 1 שע׳ 15 דק׳

2. אחר הצהריים📍

   הירידה לריבה דל גארדה

   

   2 שע׳ מהתחנה הקודמת

   בערך שעתיים, רובן על A22 דרומה מבולצאנו דרך טרנטו ואז מערבה ברוברטו. ריבה יושבת בקצה הצפוני של האגם כשצוקים בגובה אלף וחמש מאות מטר עומדים מעליה כמעט אנכית, וזה לא מה שרוב האנשים מצפים שאגם גארדה ייראה. חנו פעם אחת ולכו ברגל: Piazza III Novembre ו-Torre Apponale, ואז טיילת המים עד לרגלי כביש הפונאלה הישן, שחצוב היום בצוק כמסלול הליכה ורכיבה ושווה עשרים דקות גם אם לא תתקדמו בו בכלל. תשעים דקות כאן, יותר אם אחר הצהריים טוב.

   זמן שהייה: 1 שע׳ 45 דק׳

3. ערב📍

   ה-Gardesana Orientale למלצ'זינה

   25 דק׳ מהתחנה הקודמת

   עשרים וחמש דקות דרומה על SS249, ואחת הנסיעות הקצרות הטובות באיטליה: מדף חצוב לרגלי מונטה בלדו, רצף של מנהרות סלע, והאגם שטוח מתחתיכם כל הדרך. מלצ'זינה היא סבך של סמטאות אבן מתחת לטירה של בית סקלה על שלוחה, עם נמל קטן למטה. חנו איפה שהמלון אומר לכם, כי המרכז סגור לתנועה, ואז בלו את הערב בירידה למים ובחזרה למעלה. שני לילות כאן, ובמחר אין שום דבר שדורש להתחיל מוקדם.

   זמן שהייה: 1 שע׳ 30 דק׳

יום 10: יום איטי בגארדה

היום הקל היחיד בכוונה, והוא ממוקם כאן כי כאן צריך אותו — אחרי ארבעה ימי הרים וירידה ארוכה. רכבל אחד בבוקר, סירה אחת אחר הצהריים ושום תוכנית לשעות שביניהן. גארדה הוא אגם שיושבים לידו יותר משהוא רשימה שעוברים עליה, ועד יום 10 ההבדל הזה חשוב.

אם הפסגה בעננים, הפכו את היום: קחו סירה מוקדמת ללימונה, בלו שם את הבוקר, ועלו ברכבל אחר הצהריים, אחרי שהרוח בדרך כלל כבר ניקתה את הרכס. אם הרכבל סגור לגמרי — הוא נסגר לתחזוקה במרץ ושוב מנובמבר עד אמצע דצמבר — התחליף הוא נסיעה צפונה ועלייה למישור טרמוזינה שמעל החוף המערבי, בכביש שתלוי על הצוק כל הדרך.

הלילה: מלצ'זינה, אגם גארדה

1. בוקר📍

   מונטה בלדו ברכבל מסתובב

   תחנת העמק נמצאת מעל העיר העתיקה, כמה דקות של טיפוס ברגל, ובקטע השני יש קבינות שמסתובבות לאט תוך כדי העלייה, כך שאף אחד לא צריך להילחם על חלון. הקבינה הראשונה עולה קצת אחרי שמונה, ומ-08:30 יש יציאות מובטחות לפחות כל חצי שעה; קנו אונליין, זה קצת זול יותר מהקופה. למעלה אתם על רכס עם כל אורך האגם מצד אחד והדולומיטים של ברנטה מהצד השני, ויש שעה של הליכה קלה לאורך הרכס לפני שהקרקע הופכת לטיול רציני. שעתיים עד שלוש כולל הנסיעה.

   זמן שהייה: 3 שע׳

2. אחר הצהריים📍

   מעבר ללימונה סול גארדה

   

   1 שע׳ 10 דק׳ מהתחנה הקודמת

   חזרה למטה, ואז סירה לחוף המערבי. זה קצת יותר משעה מדלת לדלת ברגע שסופרים את הירידה ברכבל, ההליכה לרציף וההמתנה להפלגה. השירות החוצה את האגם פועל בלוח זמנים עונתי ומצטמצם מאוד בחורף, אז בדקו את התאריכים שלכם במקום להניח. לימונה היא רצועה צרה של עיירה דחוסה בין המים לקיר סלע, והדבר שכדאי לראות הוא Limonaia del Castèl — בתי הלימון המדורגים עם עמודי האבן, שפרנסו את העיירה במשך מאות שנים, בקו רוחב שבו גידול הדרים מסחרי היה רעיון לא סביר באמת. אחר צהריים כאן לא צריך מבנה. חזרו בסירה מאוחרת.

   זמן שהייה: 3 שע׳ 30 דק׳

3. ערב · אופציונלי📍

   הטירה שמעל מלצ'זינה

   55 דק׳ מהתחנה הקודמת

   אם נשאר אור כשאתם חוזרים, עלו ל-Castello Scaligero שעל הסלע מעל הנמל. זו מצודה של בית סקלה מהמאה השלוש-עשרה עם מוזיאון קטן, קשר לגתה שהעיירה מאוד גאה בו, ומגדל שאפשר לטפס עליו לנוף על הגגות והלאה אל פני האגם. ארבעים וחמש דקות עד שעה, וזה עובד הרבה יותר טוב בסוף היום מאשר באמצעו.

   זמן שהייה: 1 שע׳ 15 דק׳

יום 11: סירמיונה, ואחר כך ורונה — היום העמוס ביותר

בערך שעתיים ורבע נהיגה, שבורות בווילה רומית. סירמיונה היא חצי אי ארוך וצר בקצה הדרומי של גארדה, עם טירה מוקפת חפיר בצוואר שלו והריסות של בית רומי גדול מאוד בקצה, והיא תחנת האגם האחרונה של הטיול. אחר כך מזרחה לוורונה ללינה. הגיעו לסירמיונה מוקדם — הסוללה שמובילה לעיר העתיקה הופכת לצוואר בקבוק עד אמצע הבוקר בעונה. זה היום העמוס ביותר במסלול, אז החליטו מה נופל לפני היציאה ולא באמצע היום.

רוצים את היום המלא, מהאגם אל העיר? השאירו את שתי העצירות בסירמיונה וצאו מוקדם. מעדיפים ורונה נינוחה יותר? השאירו את ה-Rocca ווַתרו על ה-Grotte di Catullo — זה מחזיר שעה ורבע, במחיר ההליכה עד הקצה. הכי חשובה לכם ורונה בלי לחץ? ותרו על סירמיונה לגמרי; זו התחנה הכי קלה לוויתור בכל ארבעה-עשר הימים. ימי הסגירה נושכים כאן יותר מבכל מקום אחר: יום שני עולה לכם בארנה, אם מחר יום שני תפספסו את Castelvecchio, וכל אחד משני האתרים בתשלום בסירמיונה סגור יום אחד בשבוע, כשהיום משתנה לפי העונה. אם הם מתנגשים, הזיזו את תאריך היציאה של הטיול במקום לסדר מחדש את היום הזה.

הלילה: ורונה

1. בוקר📍

   Rocca Scaligera

   

   תשעים דקות במורד החוף המזרחי ממלצ'זינה, על אותו כביש שהגעתם בו. חנו בקצה שביבשת — חצי האי סגור לתנועה כללית וכל החניונים הגדולים נמצאים לפני הגשר — והיכנסו ברגל מעל הגשר המתרומם. הטירה היא מהמאה השלוש-עשרה, מוקפת חפיר מכל צד, ויש לה נמל סגור משלה שנבנה לצי אגם — דבר לא שגרתי למצוא שלם. היא טובה מבחוץ בדיוק כמו מבפנים; ארבעים וחמש דקות אם אתם מטפסים על המגדל, והרבה פחות אם לא.

   זמן שהייה: 45 דק׳

2. צהריים📍

   Grotte di Catullo והקצה

   25 דק׳ מהתחנה הקודמת

   עשרים וחמש דקות הליכה החוצה דרך העיר העתיקה, או ברכבת הקטנה אם היום חם. ה-Grotte אינן מערות: אלה השרידים הקרוסים של וילה רומית מהמאה הראשונה, פרושים על קצה חצי האי בין עצי זית, עם מים משלושה צדדים וכמעט בלי צל — אז הביאו מים משלכם. לאתר יש יום סגירה שבועי והקופה נסגרת הרבה לפני השערים, אז בדקו את שניהם לתאריך שלכם. ההליכה חזרה לעיירה היא חצי השעה הטובה ביותר של העצירה — הסמטאות תיירותיות לגמרי, אבל הנוף בסוף כל אחת מהן לא.

   זמן שהייה: 1 שע׳ 45 דק׳

3. אחר הצהריים📍

   הארנה וכיכר ברה

   

   45 דק׳ מהתחנה הקודמת

   ארבעים וחמש דקות מזרחה על A4, ויותר בסוף שבוע קיצי, כשהיציאות של הגארדה נתקעות. השאירו את הרכב באחד החניונים המסומנים מחוץ לחומות, כי מרכז ורונה הוא אזור תנועה עם אכיפה במצלמות; אם המלון שלכם בפנים, הוא חייב לדווח על מספר הרישוי שלכם למשטרה המקומית מראש — כלומר לשלוח למלון מייל עם מספר הרישוי של הרכב השכור לפני הנסיעה, ולא לסדר את זה בשער. הארנה היא אמפיתיאטרון מהמאה הראשונה שעדיין בשימוש שבועי, וזה החלק הלא שגרתי: לאורך הקיץ הקערה מחזיקה תפאורות במה מודרניות, כך שמה שאתם מסתכלים עליו הוא תיאטרון פעיל ולא חורבה נקייה. הוא סגור בימי שני, ובימים שיש בהם הופעת ערב הביקור היומי מתקצר בזמן שמקימים את הבמה. Piazza Bra שבחוץ היא המקום שבו ורונה מבלה את הערב, על ריצוף של אבן גיר ורודה מקומית.

   זמן שהייה: 2 שע׳

4. ערב · אופציונלי📍

   Piazza delle Erbe אחרי רדת החשכה

   10 דק׳ מהתחנה הקודמת

   עשר דקות ברגל במעלה Via Mazzini. Piazza delle Erbe הייתה הפורום הרומי והיום היא כיכר שוק מוארכת, סגורה בבתים מצוירי פרסקו עם Torre dei Lamberti מעל הקצה האחד, והיא עובדת הכי טוב אחרי שהקהל שמצטופף ליד המרפסת ברחוב הסמוך הלך לאכול ארוחת ערב. המשיכו דרך הקשת בקצה אל Piazza dei Signori, שיש בה חצי מהקהל ופי שניים אווירה. אכלו איפשהו באזור, וככלל אצבע — רחוב או שניים מחוץ ל-Via Mazzini הוא המקום שבו המחירים יורדים והתפריטים מפסיקים להיות מתורגמים לחמש שפות.

   זמן שהייה: 2 שע׳

יום 12: ורונה בבוקר, ונציה עד הערב

היום שבו טיול הרכב נגמר והטיול ממשיך. עוד אתר אחד בוורונה ברגל, ואז הרכב חוזר ב-Porta Nuova והרכבת עושה את הקטע האחרון — כי ונציה היא היעד היחיד במסלול הזה שבו רכב הוא לא נכס אלא חשבון. שעה ומשהו אחר כך אתם יוצאים מהתחנה אל התעלה הגדולה, וזו הגעה טובה יותר מכל מה שכביש יכול לתת. לוונציה יש רק שני לילות, אבל הם לילות אמיתיים ולא עצירה לפני שדה התעופה: הרכב כבר לא איתכם, המלון על האי, ומחר יום שלם ברגל.

ממשיכים לוונציה ברכב? זה בערך שעה ועשרים ל-Piazzale Roma, ואת סוף הדרך אתם עושים ממילא ברגל או בסירה. זה הגיוני רק אם אתם טסים ממרקו פולו ומעדיפים להשאיר את הרכב בשדה התעופה ביום 14 — ובמקרה כזה חנו במסטרה שביבשת ולא על האי, וחצו ברכבת.

הלילה: ונציה (שני לילות)

1. בוקר📍

   Castelvecchio ו-Ponte Scaligero

   חמש-עשרה דקות ברגל מערבה מ-Piazza Bra, ושווה גם ביום של מעבר. Castelvecchio היא טירה של בית סקלה מהמאה הארבע-עשרה שקרלו סקרפה בנה מחדש כמוזיאון בשנות השישים, והבניין הוא סיבה ללכת לא פחות מהאוסף — הבטון, הפלדה והאבן של סקרפה מול הלבנים הישנות עדיין נלמדים על ידי אדריכלים, ובשני החדרים הראשונים כבר מבינים למה. הוא סגור בימי שני. צאו מעל Ponte Scaligero, הגשר המבוצר שמחובר אליו, והסתכלו אחורה: הגשר פוצץ ב-1945 ונבנה מחדש מהאבנים של עצמו, שנדלו בחזרה מתוך האדיג'ה.

   זמן שהייה: 1 שע׳ 45 דק׳

2. צהריים📍

   להחזיר את הרכב ב-Porta Nuova

   25 דק׳ מהתחנה הקודמת

   חזרה לחניון לאסוף את התיקים ואת הרכב, ואז נסיעה קצרה ל-Porta Nuova, קצת דרומית לחומות העיר העתיקה. תדלקו לפני שאתם מגיעים, עשו סיבוב סביב הרכב יחד עם הנציג, ושמרו את טופס ההחזרה החתום — קנסות ZTL יכולים לצוץ חודשים אחר כך, וחברת ההשכרה תעביר אותם אליכם עם דמי טיפול. ואז למעלה, לרציפים.

   זמן שהייה: 45 דק׳

3. אחר הצהריים📍

   הרכבת מזרחה, והתעלה הגדולה

   

   Vyacheslav Argenberg / Wikimedia Commons, CC BY 4.0

   1 שע׳ 20 דק׳ מהתחנה הקודמת

   מוורונה ל-Venezia Santa Lucia לוקח קצת יותר משעה ברכבות המהירות ובערך פי אחת וחצי מזה ברכבות האזוריות, והן נוסעות לאורך כל היום, אז הזמינו יציאה מסוימת רק אם אתם רוצים את המחיר המוזל מראש. Santa Lucia היא התחנה הסופית על האי עצמו — ודאו את זה כשאתם מזמינים, כי Venezia Mestre נמצאת ביבשת וזה לא המקום שבו תרצו לרדת. צאו מהתחנה אל מדרגות התעלה וקחו את הוואפורטו קו 1 במקום ללכת ברגל: הוא עוצר בכל מקום, לוקח כמעט שעה עד סן מרקו, וכרטיס אחד של 75 דקות מכסה את הנסיעה. סעו בו עד התחנה של המלון שלכם, או עד הסוף וחזרה ברגל.

   זמן שהייה: 1 שע׳ 30 דק׳

4. ערב · אופציונלי📍

   קנארג'ו בערב

   25 דק׳ מהתחנה הקודמת

   באיזה רובע (sestiere) שלא תישנו, את הערב הראשון עדיף לבלות בקנארג'ו ולא סביב סן מרקו. Fondamenta della Misericordia והרחובות שלאורך התעלה משני צדדיה הם המקום שבו ונציאנים באמת אוכלים ושותים, עשרים דקות הליכה צפון-מזרחה מהתחנה ובדרך כלל שקטים הרבה יותר מסן מרקו אחרי שמבקרי היום הלכו. התקדמו לאורך המים, עצרו בכל מקום שיש בו אנשים שעומדים בחוץ, ואל תתכננו את הערב יותר מזה.

   זמן שהייה: 2 שע׳

יום 13: ונציה ברגל

היום השלם היחיד בוונציה, והוא בנוי כהליכה אחת רצופה ממזרח למערב עם שתי פגישות מוזמנות בהתחלה. סגרו את שני המונומנטים הגדולים של סן מרקו בבוקר, בזמן שכל השאר עדיין מגיעים בסירות היום, ואז חצו את העיר ברגל דרך ריאלטו אל דורסודורו, שהוא שקט יותר, וסיימו על הטיילת במבט חזרה אל המים שחציתם כל היום. סן מרקו וארמון הדוג'ים הם הבוקר הקבוע; כל מה שבא אחרי ריאלטו נבחר תוך כדי תנועה.

בימי ראשון ובחגי הכנסייה הבזיליקה נפתחת למבקרים רק בשתיים בצהריים, אם כי המוזיאון ויציע הסוסים נפתחים בבוקר כרגיל. אם היום השלם היחיד שלכם נופל ביום ראשון, הפכו את היום: דורסודורו והאקדמיה בבוקר, סן מרקו אחרי הצהריים וארמון הדוג'ים לפני או אחרי, תלוי איזה חלון זמן הצלחתם לקבל.

הלילה: ונציה

1. בוקר📍

   בזיליקת סן מרקו

   הכניסה היא בחלון זמן מוזמן, כך שזו הפגישה השנייה של הטיול אחרי הסעודה האחרונה — קנו אונליין הרבה לפני הנסיעה וקחו את המוקדמת ביותר שיש. הבזיליקה היא מהמאה האחת-עשרה וכמעט כולה ביזנטית, עם משהו כמו שמונת אלפים מטרים רבועים של פסיפס זהב על הקמרונות, והרצפה שמתחת היא ריצוף פסיפס מעוות שזז עם הגאות כבר אלף שנה. הפנים לבדו הוא הכרטיס הזול ביותר; Pala d'Oro שמאחורי המזבח והמוזיאון עם סוסי הברונזה המקוריים שווים כל אחד את המדרגה הנוספת, והכרטיס המשולב מכסה את הכול. תשעים דקות להכול. כתפיים מכוסות, ובלי תיקים גדולים.

   זמן שהייה: 1 שע׳ 30 דק׳

2. צהריים📍

   ארמון הדוג'ים

   5 דק׳ מהתחנה הקודמת

   חמש דקות ממש לידה, ובניין גדול בהרבה ממה שהוא נראה מהכיכר. המסלול עובר דרך אולמות המדינה — אולם המועצה הגדולה הוא אולם ענק שאין שום דבר שמחזיק את אמצע התקרה שלו — ואז החוצה מעל גשר האנחות אל בתי הכלא, וזה החלק שהכי זוכרים. הכרטיס הרגיל מכסה גם את מוזיאון קורר ועוד שני אוספים סביב הכיכר, בתוקף לאותו יום, כך שאם אחר הצהריים יתחיל לרדת גשם כבר יש לכם לאן ללכת. קנייה אונליין לפחות חודש מראש זולה משמעותית מקנייה בדלת. שעתיים וחצי.

   זמן שהייה: 2 שע׳ 30 דק׳

3. אחר הצהריים · אופציונלי📍

   צפון-מערבה דרך ריאלטו

   20 דק׳ מהתחנה הקודמת

   עכשיו הפסיקו להסתכל במפה ופשוט לכו. צאו מהכיכר צפון-מערבה בכל רחוב שנראה כאילו הוא הולך לשם, ועקבו אחרי השלטים הצהובים של ריאלטו כשאתם מאבדים את החוט. הגשר עצמו הוא חמש דקות והוא בעיקר מקום להצטלם בו; הסיבה לבוא היא השוק בצד השני, הכי טוב בבוקר אבל מעניין בכל שעה, ורצף הרחובות הקטנים שמאחוריו בסן פולו, שם המחירים יורדים בחצי בתוך שני סיבובים מהמים. שעה, בלי למהר.

   זמן שהייה: 1 שע׳

4. אחר הצהריים · אופציונלי📍

   Gallerie dell'Accademia, או לא

   20 דק׳ מהתחנה הקודמת

   עשרים דקות דרום-מערבה, מעבר לגשר האקדמיה. זה האוסף הגדול של הציור הוונציאני — בליני, קרפצ'ו, ג'ורג'ונה, טיציאן, טינטורטו, ורונזה, חמש מאות שנה במקום אחד — ואם הציור במילאנו אמר לכם משהו, כאן הטיול מחזיר את זה. אם הוא לא אמר לכם כלום, דלגו בלי רגשות אשם ובלו את אותן תשעים דקות בהליכה בדורסודורו, שהוא החלק של ונציה שעדיין מרגיש מיושב. כך או כך אתם מסיימים באותו מקום.

   זמן שהייה: 1 שע׳ 45 דק׳

5. ערב · אופציונלי📍

   הזטרה בין הערביים

   10 דק׳ מהתחנה הקודמת

   עשר דקות דרומה אל הרציף הארוך שפונה לתעלת ג'ודקה, שהוא המקום שבו ונציה מחזיקה את אור המערב שלה. זו דרך מים עובדת ולא ציורית — מעבורות ומשאות עוברים ממש קרוב — והיא פתוחה לרווחה לשמיים בעיר שברובה לא. לכו מזרחה לאורכה לכיוון נקודת המכס שבקצה דורסודורו, עם כיפת הסלוטה מעליכם משמאל ו-San Giorgio מעבר למים. הערב האחרון, והמקום הנכון בשבילו.

   זמן שהייה: 1 שע׳ 30 דק׳

יום 14: נוף אחרון אחד, ואז הביתה

בוקר קצר והעברה בלי לחץ. יש בוונציה דבר אחד שכדאי להשאיר לרגע שבו כבר ראיתם את כל השאר, והוא לוקח פחות משעה: מגדל הפעמונים מעבר למים ב-San Giorgio Maggiore, שהוא אחד המקומות המעטים שמהם אפשר להסתכל על ונציה מבחוץ. אחר כך לשדה התעופה, בסירה או באוטובוס, לפי מה שאתם סוחבים.

טסים ממילאנו ולא מוונציה? אל תיסעו חזרה ברכב — הרכבת מ-Venezia Santa Lucia ל-Milano Centrale לוקחת בערך שעתיים וחצי ונוסעת כל היום, ואחרי שבועיים של טיול זה בוקר אחרון טוב בהרבה מ-A4. תכננו יציאה מוקדמת מספיק כדי להספיק גם את החיבור ל-Malpensa Express בצד השני.

1. בוקר · אופציונלי📍

   מגדל הפעמונים ב-San Giorgio Maggiore

   נסיעה קצרה בוואפורטו קו 2 מ-San Zaccaria. הכנסייה היא של פלאדיו והכניסה אליה חינם; במגדל יש מעלית, הוא עולה כמה יורו במזומן ולוקח בערך דקה, והפלטפורמה למעלה מביטה ישר חזרה מעבר למים אל סן מרקו, ארמון הדוג'ים והג'ודקה — כל ונציה פרושה מתחתיכם במקום נלחצת סביבכם. התור כאן בדרך כלל קצר בהרבה מהתור למגדל שבכיכר. לכו מוקדם, חזרו בסירה, ואספו את התיקים.

   זמן שהייה: 1 שע׳ 15 דק׳

2. צהריים📍

   החוצה למרקו פולו

   1 שע׳ 15 דק׳ מהתחנה הקודמת

   יש שתי דרכים הגיוניות, והבחירה תלויה במזוודות. סירת Alilaguna יוצאת מכמה רציפים ישר לשדה התעופה, לוקחת הרבה יותר משעה, ואינה כלולה בשום כרטיסיית ACTV שהשתמשתם בה; ה-Aerobus של ACTV, קו 5 מ-Piazzale Roma, לוקח בערך עשרים וחמש דקות ועולה פחות. אם אתם קרובים למים עם מזוודות כבדות, קחו את הסירה. אם אתם קרובים ל-Piazzale Roma, קחו את האוטובוס. לטיסה בינלאומית, כוונו להיות בשדה התעופה בערך שלוש שעות לפני ההמראה, וחשבו אחורה מהמלון לפי ההעברה שבחרתם — אין דרך לזרז את הקילומטר האחרון בוונציה, וזה פחות או יותר כל העניין של המקום הזה. אם אפשר, הימנעו לגמרי מטיסה מוקדמת בבוקר.