טיול רכב של 7 ימים בצפון איטליה מוונציה: הדולומיטים, אלפה די סיאוזי ואגם גארדה

יום 1: מוונציה לוואל גרדנה, עם בולצאנו באמצע

שלוש שעות נהיגה ביום הנחיתה, מפוצלות בכוונה במקום להיבלע בבת אחת. בולצאנו יושבת ממש על ה-A22, שעתיים וחצי אחרי היציאה, והיא המקום האחרון שהוא שטוח, חמים ואיטלקי באופיו לפני ההרים — מה שהופך אותה גם להפסקה מועילה וגם להיכרות טובה עם פרובינציה שמדברת גרמנית עוד מימי הביניים המוקדמים. אחר כך ארבעים דקות במעלה העמק, והרכב נשאר חונה לאורך כל המחר.

נוחתים מאוחר, או שאתם רוצים שהנסיעה עצמה תהיה היום? החלופה מוונציה היא ה-A27 צפונה דרך בלונו ומעל המעברים אל ואל גרדנה — בערך ארבעים וחמש דקות יותר מהכביש המהיר וחוויה אחרת לגמרי, אבל זה כביש הרים בסוף טיסה ולא כזה שמתחילים אחרי אמצע אחר הצהריים. במזג אוויר גרוע או אחרי נחיתה מטיסה ארוכה, קחו את ה-A22 ושמרו על בולצאנו.

הלילה: אורטיזאי, ואל גרדנה (ארבעה לילות)

1. צהריים📍

   אספו את הרכב במרקו פולו

   דלפקי ההשכרה נמצאים בתוך הטרמינל והכביש המהיר במרחק כמה דקות, וזו הסיבה העיקרית שהטיול הזה מתחיל בשדה התעופה ולא בעיר — בוונציה אין איפה לשים רכב ואין שום רווח בניסיון. בדקו את מדיניות הדלק וצלמו את המרכב לפני שאתם יוצאים מהחניה; הוויכוחים בהחזרת הרכב הם בדרך כלל על שריטה שאף אחד לא רשם. ואז ישר ל-A4 מערבה ול-A22 צפונה.

   זמן שהייה: 45 דק׳

   השוואת מחירי השכרת רכב
2. אחר הצהריים📍

   עצירה בבולצאנו בדרך

   2 שע׳ 35 דק׳ מהתחנה הקודמת

   שעתיים וחצי משדה התעופה, והשעתיים הראשונות מהן הן כביש מהיר שטוח על פני הוונטו לפני שעמק האדיג'ה מתחיל להיסגר. חנו באחד החניונים בשולי המרכז ולכו ברגל: Piazza Walther, רחוב הקשתות Via dei Portici שמאחוריה, ושוק הפירות שסוחר באותה כיכר עצמה מאז ימי הביניים — חוק עירוני מ-1437 כבר הגביל לכיכר הזו בלבד את מכירת הפירות, העופות והביצים. תנו לזה שעה וחצי. אם אתם מעדיפים חדר על פני כיכר, המוזיאון הארכאולוגי חמש דקות משם הוא המקום שבו שמור אוצי איש הקרח — גופה שיצאה מקרחון על הגבול האוסטרי ב-1991 ומאז 1998 מוחזקת כאן בקירור. הוא סגור בימי שני מחוץ ליולי ואוגוסט, והכניסה האחרונה היא חצי שעה לפני הסגירה, אז הסתכלו על השעון לפני שאתם מתחייבים אליו.

   זמן שהייה: 2 שע׳ 30 דק׳

3. ערב📍

   עלייה לוואל גרדנה

   40 דק׳ מהתחנה הקודמת

   עוד ארבעים דקות מבולצאנו: כביש SS12 במעלה עמק האיזרקו, אחר כך הפנייה ב-Ponte Gardena וטיפוס יציב דרך הכפרים שמתחת לאורטיזאי. המקטע האחרון הוא סיבובי סיכה, ובסופם העמק נפתח עם רכס האודלה עומד מאחורי הכפר. הגיעו, פרקו את המזוודה פעם אחת, ואל תעשו שום דבר נוסף הערב — המרכז להולכי רגל וכל מה שאתם צריכים נמצא כמה דקות ברגל. ארבעה לילות כאן, וזו ההחלטה הבודדת הכי מועילה במסלול הזה.

   זמן שהייה: 1 שע׳

יום 2: אלפה די סיאוזי, היום הקל קודם

כר דשא עצום ומתגלגל יושב על מדף בגובה אלפיים מטר ישירות מעל אורטיזאי — קילומטרים של מרעה פתוח במקום שבו הייתם מצפים לקיר סלע — ורכבל מאמצע הכפר מעביר אתכם אליו בעשר דקות. זה חשוב מבחינה מעשית לא פחות מאשר מבחינת הנוף: כביש הגישה סגור לרכבי מבקרים במהלך אמצע היום ומגרשי החניה שעל הרמה דורשים עכשיו הזמנה מראש, ולכן הרכבל הוא גם הדרך הקלה ביותר למעלה וגם, בפער גדול, הפחות מסובכת. זה גם היום הנכון להתחיל בו — נסיעה אחת ברכבל, שעות של הליכה מישורית ושום דבר שמעניש אתכם על זה שאתם עדיין עייפים מהטיסה.

השאירו את היום הזה איפה שהוא אם התחזית לא ברורה. אור שטוח פוגע בכר דשא הרבה פחות משהוא פוגע ברכס או בכביש מעבר, ולכן הרמה היא זו שנשארת שווה בזמן ששתי האחרות מחכות לבוקר טוב יותר. גשם אמיתי הוא עניין אחר: רדו חזרה לבולצאנו למוזיאון הארכאולוגי, וקחו את אלפה די סיאוזי מחר במקום.

הלילה: אורטיזאי, ואל גרדנה

1. בוקר📍

   עלו ברכבל ל-Mont Sëuc

   

   הקבינה יוצאת מאמצע אורטיזאי — אפשר להגיע אליה ברגל מרוב המלונות בכפר — והראשונה יוצאת ב-08:30. תורים הם לרוב לא הבעיה בשעה הזאת; הסיבה לעלות בקבינה מוקדמת היא שהאור על הרמה טוב יותר לפני שהאובך מצטבר, וכרי הדשא ריקים בשעה הראשונה. עשר דקות אחר כך אתם יוצאים ב-Mont Sëuc, בגובה אלפיים מטר, וכל המרחב המשופע של אלפה די סיאוזי נפתח דרומה עם הססולונגו עומד מעברו. שבו קצת בתחנה העליונה לפני שאתם מתחילים ללכת. שום דבר ביום הזה לא דחוף, ושווה להבין קודם את הגאוגרפיה.

   זמן שהייה: 1 שע׳

2. צהריים📍

   הליכה על הרמה לכיוון Compatsch

   1 שע׳ 30 דק׳ מהתחנה הקודמת

   זה הדבר הכי קרוב לקרקע מישורית שיש לדולומיטים: דרכי חווה שרצות קילומטרים על פני דשא בגובה אלפיים מטר, עם אסמי חציר, פרות וקיר הסלע של שיליאר משמאלכם. הקו המתבקש הוא מ-Mont Sëuc ל-Compatsch וחזרה, שלוש או ארבע שעות בקצב נינוח, ואפשר להמשיך לכיוון Saltria אם זה עדיין מהנה. היתרון הוא שאין כאן שום התחייבות: הדרכים רחבות ומתונות, ואפשר להסתובב ברגע שהספיק לכם, כי הדרך הביתה היא חזרה לרכבל של Mont Sëuc. אוטובוס הרמה נוסע רק בין Compatsch ל-Saltria, כך שהוא לא יחזיר אתכם לרכבל. ארוחת הצהריים היא rifugio, שכאן פירושו מטבח של חווה פעילה שמגיש כופתאות ומרק שעורה ולא מסעדה. הדרכים מסומנות ומספיק אנשים הולכים בהן כדי שלא תלכו לאיבוד.

   זמן שהייה: 1 שע׳ 50 דק׳

3. ערב · אופציונלי📍

   אורטיזאי לקראת סוף אחר הצהריים

   1 שע׳ 40 דק׳ מהתחנה הקודמת

   רדו ברכבל בעוד אחר הצהריים נמשך, ותנו לכפר שעה לפני ארוחת הערב במקום לחצות אותו פעמיים. אורטיזאי מגלפת עץ — היא עושה את זה מסחרית מאז המאה ה-17, ולסדנאות לאורך הרחוב הראשי להולכי רגל עדיין יש בחלונות דברים ששווה לעצור מולם. טיילת Luis Trenker מטפסת בעדינות מעל הגגות ונותנת לכם את העמק מקצת גבוה יותר, וזה כפר אחר לגמרי מזה שברחוב. ותוך כדי, קראו את שלטי הרחובות: לדינית קודם, אחר כך איטלקית, אחר כך גרמנית — והסדר הזה אינו מקרי.

   זמן שהייה: 1 שע׳ 30 דק׳

יום 3: הרכס של סצ'דה, ואז הצד השני שלו

רכס הרים אחד, נראה מלמעלה ואחר כך מלמטה, עם נסיעה מסביב לקצה שלו באמצע. הבוקר עומד על האודלה; אחר הצהריים מסתכל עליהן מקרקעית עמק שיש עליה שתי כנסיות קטנות. כל היום תלוי בלהקדים — רכס סצ'דה אוסף קהל מסוף הבוקר והעננות מתעבה לא פעם יחד איתו, ולכן הכרטיס לסצ'דה הוא הדבר היחיד ששווה לסגור לפני שמגיעים.

זה היום המלא ביותר בשבוע, והגרסה הקצרה שלו טובה באמת ולא נסיגה. ותרו על ואל די פונס, הישארו גבוה, ולכו מתחנת סצ'דה לכיוון סלעי Pieralongia ובחזרה לתחנת הביניים — שעתיים-שלוש בשטח פשוט, והמקטע היחיד בטיול שעובר בתוך האודלה ולא במבט עליה. הפכו את הבחירה אם השמיים מעוננים חלקית: רכס צריך אוויר צלול, קרקעית עמק לא.

הלילה: אורטיזאי, ואל גרדנה

1. בוקר📍

   סצ'דה ברכבל מאורטיזאי

   

   שני רכבלים מביאים אתכם לשם: קבינה קטנה מהכפר ל-Furnes, ואז קבינה גדולה יותר עד הרכס בגובה של בערך 2,500 מטר. זה עולה 74 יורו הלוך-חזור, מה שהופך אותו לרכבל היקר ביותר במסלול, אבל זה הרכבל שלא כדאי לוותר עליו. המפעיל ממליץ להזמין מראש באתר seceda.it, אז זו ההזמנה האחת שאתם עושים לפני היציאה מהבית, ומכוונים לבוקר — עננות בעמקים האלה מתעבה במהלך היום לעתים קרובות יותר משהיא מתרוממת. מהתחנה העליונה, לכו צפונה עשר דקות עד שהמבנים נעלמים מהעין. הרכס משתפע הלאה וצונח אל מגדלי האודלה, ואין תמונה, מסודרת ככל שתהיה, שמכינה אתכם לקנה המידה של זה. שלוש שעות כאן למעלה הן כמות זמן סבירה.

   זמן שהייה: 3 שע׳

2. אחר הצהריים📍

   מעבר לסנטה מדלנה שבוואל די פונס

   

   1 שע׳ מהתחנה הקודמת

   רדו ברכבל, קחו את הרכב, וסעו ארבעים וחמש דקות מסביב לקצה האודלה אל העמק הבא בצפון — שעה מדלת לדלת. דבר אחד השתנה לאחרונה והוא ישפיע על אחר הצהריים שלכם: מאז 2026 מחסום מונע מרכבים של לא-תושבים לעלות בדרך לכנסייה, אז אתם משאירים את הרכב בכפר ועולים ברגל, עשרים עד שלושים דקות בשביל נוח. אל תתייחסו לזה כאל מכשול. הגעה ברגל טובה יותר מהגעה למגרש חניה, וההליכה היא בדיוק מה שהנוף נועד לו — סנטה מדלנה על הגבעה הירוקה שלה עם כל רכס האודלה עומד מאחוריה. לפני ארבע שעות הייתם על הרכס הזה. למגרש החניה שבעמק אין מערכת הזמנות והוא עלול להתמלא בימים עמוסים, אז מוקדם יותר זה קל יותר.

   זמן שהייה: 2 שע׳ 30 דק׳

3. ערב · אופציונלי📍

   San Giovanni in Ranui

   10 דק׳ מהתחנה הקודמת

   עשר דקות נוספות במעלה העמק, והקטנה מבין שתי הכנסיות שכולם באים לכאן בשבילן: קפלה ברוקית עם כיפת בצל, לבדה בשדה חציר, שנצפית מרחבה מגודרת שהחווה השכנה גובה כמה יורו על השימוש בה. אי אפשר להיכנס פנימה ואין שום סיבה לרצות. אלה חמש-עשרה דקות, זו תמונה, ואם היום כבר נתן לכם מספיק, לחלוף על פניה לא עולה לכם שום דבר בכלל.

   זמן שהייה: 45 דק׳

יום 4: ארבעה מעברים סביב הסלה

הכביש שכולם באים לדולומיטים כדי לנסוע בו, והסיבה שהוא מקבל יום שלם ולא בוקר: המעגל סביב מסיב הסלה קצר על המפה, אבל לעצור זה כל העניין. עשו אותו עם כיוון השעון מאורטיזאי — גרדנה, קמפולונגו, פורדוי, סלה — והמסיב נשאר מימינכם כל הדרך מסביב, עם הרכבל הגבוה בפורדוי שנוחת בנוחות באמצע היום.

אין כאן שום דבר בעננים נמוכים חוץ מסיבובי סיכה רטובים, אז אם הבוקר אפור, החליפו את היום הזה עם יום 2 וחזרו למעברים בהמשך השבוע — ההחלפה הזו היא בדיוק מה שארבעה לילות במלון אחד נותנים לכם. בדקו את לוח השנה ולא רק את השמיים: בשתי השבתות של Sellaronda Bike Day בכל קיץ כל ארבעת המעברים נסגרים לרכבים כמעט כל היום ושייכים לרוכבי אופניים — התאריכים מופיעים בעובדות למטה. אם לולאה אחת משאירה אתכם רוצים עוד, Passo Fedaia והמרמולדה מסתעפים מתחת לפורדוי, אם כי הכביש הזה פתוח ממאי עד אוקטובר בלבד.

הלילה: אורטיזאי, ואל גרדנה

1. בוקר📍

   Passo Gardena

   

   ארבעים דקות מאורטיזאי, בכביש שמטפס ברציפות על פני סנטה כריסטינה וסלבה בלי להרגיש תלול אף פעם. המעבר עצמו הוא אוכף ירוק ורחב בגובה קצת יותר מאלפיים מטר, לכוד בין הקירות הצפוניים של הסלה למגדלי צ'יר, ועליו חניה ושתי בקתות. הטעות היא לצלם אותו מהחניה ולהמשיך. במקום זה, לכו חמש דקות במעלה השביל שמעל הכביש — משם אלטה באדיה צונחת מזרחה ברצף ארוך של מדרגות שהמעבר מסתיר מהכביש. שעה, כולל ההליכה.

   זמן שהייה: 1 שע׳ 15 דק׳

2. צהריים📍

   Passo Campolongo ו-Passo Pordoi

   1 שע׳ מהתחנה הקודמת

   שעה של נהיגה מחברת בין השניים, בירידה דרך קורבארה וארבה באמצע וקמפולונגו הוא השקט — אוכף מיוער שחוצים ולא עוצרים בו. פורדוי הוא ההפך: ערימה ממוספרת של סיבובי סיכה שמטפסת ל-2,239 מטר, והסיבה שכולם כאן. קנו כרטיס לרכבל למעלה. לוקח שלוש דקות להגיע למרפסת Sass Pordoi בגובה 2,950 מטר, ומה שאתם יוצאים אליו הוא לא נקודת תצפית אלא רמה של אבן גיר חשופה עם קרחון המרמולדה תלוי מעבר לפער שמנגד. תנו לעצירה כולה שלוש שעות, כולל ארוחת צהריים במעבר — הבקתות כאן רגילות לרוכבי אופניים ומאכילות אנשים מהר.

   זמן שהייה: 3 שע׳

3. אחר הצהריים📍

   Passo Sella וחזרה למטה

   25 דק׳ מהתחנה הקודמת

   עשרים וחמש דקות הלאה, ואם אתם עוצרים כמו שצריך רק באחד מהארבעה, שיהיה זה. הכביש חוצה ישירות מתחת לפאה הדרומית של הססולונגו, עם מסיב הסלה ממלא את המראות מאחוריכם, ויש מפרץ עצירה ארוך שבו כל התמונה מסתדרת מעצמה בלי שום מאמץ. תנו לזה שעה; באור ערב טוב, תנו לזה יותר ותאכלו מאוחר. משם זו חצי שעה של ירידה דרך סלבה ובחזרה לאורטיזאי, שתהיה הפעם הרביעית השבוע שנסעתם במקטע האחרון של העמק ההוא, והראשונה שבה אתם יודעים מה יש מאחוריו.

   זמן שהייה: 1 שע׳ 15 דק׳

יום 5: במורד לאגם גארדה בדרך הארוכה

יום מעבר, ושלוש וחצי השעות מאחורי ההגה מסודרות כך שיהיה שווה לעשות אותן ולא רק לשרוד אותן. במקום להריץ את הכביש המהיר מקצה לקצה, המסלול עוקף במעלה Val d'Ega בשביל עוד אגם הרים אחד, ואז מגיע לגארדה מצפון — כלומר האגם מציג את עצמו כתעלה בין צוקים ולא כחוף השטוח והבנוי שבקצה הדרומי. חצי השעה האחרונה לאורך כביש המדף למלצ'זינה היא התמורה, והסיבה להתעלם מהיציאה המהירה יותר מהכביש המהיר ב-Affi.

קרצה הוא החלק שאפשר לוותר עליו, והוא שעה אמיתית: לרדת ישר ב-A22 מבולצאנו חוסך בערך את זה ועולה לכם אגם אחד ומעבר אחד, שזו עסקה הוגנת בגשם וגרועה בכל מצב אחר. על ריבה אי אפשר לוותר באותו אופן — לקצץ אותה פירושו להגיע לגארדה דרך מגרשי חניה במקום מלמעלה. אם אתם קצרים בזמן, צאו מאורטיזאי מוקדם יותר במקום לוותר על אחת מהן.

הלילה: מלצ'זינה, אגם גארדה (שני לילות)

1. בוקר · אופציונלי📍

   Passo Costalunga ו-Lago di Carezza

   

   שעה מאורטיזאי: במורד העמק, על פני השוליים הצפוניים של בולצאנו, ואז טיפוס ארוך בחזרה למעלה ב-Val d'Ega לכיוון קוסטלונגה. Lago di Carezza קטן, יושב ממש ליד הכביש ומחזיק ירוק כמעט בלתי אפשרי — מגדלי הלטמאר משתקפים בו כשפני המים שקטים, מה שבפועל אומר לפני אמצע הבוקר, ואחרי זה הרוח מגיעה והתמונות מפסיקות לעבוד. חנו במגרש בתשלום והשתמשו במנהרה להולכי רגל מתחת לכביש במקום לחצות אותו. עשרים דקות מקיפות את כל המסלול; הרחבה בקצה הצפוני היא המקום שבו ההשתקפות מסתדרת. שעה מכסה את זה בנוחות, וזו העצירה היחידה היום שאפשר לוותר עליה בלי חרטה אם מזג האוויר נסגר.

   זמן שהייה: 1 שע׳

2. אחר הצהריים📍

   ירידה לריבה דל גארדה

   

   2 שע׳ מהתחנה הקודמת

   הרגל הארוכה של השבוע: בערך שעתיים, רובן A22 דרומה מבולצאנו דרך טרנטו, ופנייה מערבה ברוברטו. מה שמגיע בסופה הוא לא אגם גארדה של הברושורים. ריבה יושבת ממש בקצה העליון של האגם עם צוקים שמתרוממים אלף וחמש מאות מטר ישירות מקו המים, והאפקט קרוב יותר לפיורד מאשר לריביירה. חנו פעם אחת וכסו את השאר ברגל — Piazza III Novembre עם Torre Apponale מעליה, הנמל, ושביל קו המים עד למקום שבו כביש Ponale הישן מתחיל לטפס לתוך קיר הסלע. הכביש הזה הוא מסלול הליכה ורכיבה היום; עשר דקות עליו מספיקות כדי להבין למה הוא מפורסם. שעה וחצי כאן, והאוויר החמים באמת הראשון מאז שדה התעופה.

   זמן שהייה: 1 שע׳ 45 דק׳

3. ערב📍

   כביש החוף המזרחי למלצ'זינה

   25 דק׳ מהתחנה הקודמת

   עשרים וחמש דקות דרומה ב-SS249 וסיום טוב ליום נהיגה: מדף שנחצב בבסיס מונטה בלדו, רצף של מנהרות בסלע, והאגם שוכב שטוח מתחת למעקה כל הדרך. קחו את זה לאט — זה כביש ליהנות ממנו ולא לכסות אותו, והשמש תרד מעבר לחוף שממול. מלצ'זינה מתגלה כסבך של סמטאות אבן שמטפסות מנמל קטן, עם מצודה מעליו על צוק בולט. חנו איפה שהמלון אומר לכם, כי העיר העתיקה סגורה לתנועה, ואז רדו למים ותאכלו שם. השאירו את המצודה למחר בערב; ממילא תעברו ליד השער שלה כמה פעמים עד אז.

   זמן שהייה: 1 שע׳ 30 דק׳

יום 6: יום אגם, בכוונה

היום שכל הטיול מסודר סביבו, והשני מבין השניים שבהם הרכב נשאר חונה. רכבל בבוקר כדי לראות את האגם מקצה לקצה, סירה אחר הצהריים לכפר בחוף שממול, ובכוונה שום דבר מתוכנן ביניהם. ארבעה ימים של סלע הרוויחו את זה: גארדה מתגמל ישיבה לידו הרבה יותר משהוא מתגמל עבודה על רשימה, ושבוע שנגמר על אגם מרגיש ארוך פי שניים משבוע שנגמר על כביש מהיר.

עננות על הפסגה היא סיבה להפוך את הסדר, לא לבטל: סירה ללימונה דבר ראשון, חזרה לארוחת צהריים ועלייה ברכבל מאוחר יותר — עד אז רוח אחר הצהריים בדרך כלל כבר ניקתה את הרכס. אם הרכבל מושבת לגמרי — הוא נעצר לתחזוקה במרץ ומנובמבר ועד אמצע דצמבר — התחליף הוא הנסיעה צפונה ולמעלה אל רמת טרמוזינה שמעל החוף המערבי, שרוב אורכה צמודה לקיר הצוק.

הלילה: מלצ'זינה, אגם גארדה

1. בוקר📍

   מונטה בלדו ברכבל מסתובב

   התחנה התחתונה יושבת מעל העיר העתיקה, כמה דקות של עלייה ברגל. השלב השני הוא החלק החריג: הקבינות מסתובבות לאט תוך כדי העלייה, כך שאף אחד לא צריך להילחם על החלון והנוף מגיע במעגל שלם בדרך למעלה. העלייה הראשונה ב-08:15, ומ-08:30 יש יציאות מובטחות לפחות כל חצי שעה; בקנייה באינטרנט זה 28 יורו במקום 30. מה שאתם מקבלים למעלה הוא ההפך של ארבעת הימים האחרונים — אותו סוג של גובה, מכוון למים במקום לסלע, עם כל אורכו של גארדה מצד אחד והדולומיטים של ברנטה מהצד השני. יש שעה קלה של הליכה על הרכס לפני שהשביל הופך למשהו שדורש נעליים גבוהות. שעתיים-שלוש בסך הכול.

   זמן שהייה: 3 שע׳

2. אחר הצהריים📍

   הפלגה ללימונה סול גארדה

   

   1 שע׳ 10 דק׳ מהתחנה הקודמת

   חזרה למטה לנמל ועל סירה לחוף המערבי. תכננו קצת יותר משעה מדלת לדלת, אחרי שמחשבים את הירידה ברכבל, ההליכה לרציף וההמתנה להפלגה. היא לא פועלת כל השנה והתדירות משתנה עם העונה, אז בדקו את לוח הזמנים בפועל לתאריכים שלכם לפני שאתם בונים אחר צהריים סביבה. השאירו את הרכב במלצ'זינה — לא להזדקק לו היום זה חצי מהסיבה לישון כאן. לימונה היא רצועה בודדת של עיירה תקועה בין האגם לקיר סלע, והדבר ששווה ללכת אליו הוא Limonaia del Castèl, בתי הלימון המדורגים עם עמודי האבן שפרנסו את המקום במשך מאות שנים, בקו רוחב שבו לגידול הדרים לא היה שום סיכוי לכאורה. מעבר לזה, אל תתכננו את אחר הצהריים. אכלו לאט, שבו ליד המים, וקחו אחת הסירות המאוחרות חזרה.

   זמן שהייה: 3 שע׳ 30 דק׳

3. ערב · אופציונלי📍

   המצודה, בסוף היום

   55 דק׳ מהתחנה הקודמת

   כמה דקות של עלייה מהנמל, ושווה לשמור אותה לאור האחרון. המצודה של בית סקלה במלצ'זינה עומדת על צוק בולט שיוצא ישר מהמים, ומהמגדל האגם הולך דרומה עד שהוא יוצא מהמיקוד. גתה נעצר כאן לזמן קצר ב-1786 בזמן שצייר אותה, ומאז המצודה לא הפסיקה להזכיר את זה. ארבעים וחמש דקות, ואז למטה לסמטאות לארוחת ערב — הן תיירותיות, והאוכל טוב יותר רחוב אחד אחורה מהמים.

   זמן שהייה: 1 שע׳ 15 דק׳

יום 7: סירמיונה, ואז שדה התעופה

שלוש וחצי שעות של נהיגה עם עצירה אחת באמצע, והעצירה היא מה שמונע מזה להיות יום העברה טהור. סירמיונה יושבת על חצי אי ארוך וצר בקצה הדרומי של גארדה — מצודה מוקפת חפיר, מים תרמיים, עצי זית — והיא העצירה האחרונה על האגם לפני הכביש המהיר. הגיעו מוקדם: הסוללה שנכנסת לעיר העתיקה היא צוואר בקבוק כבר באמצע הבוקר בעונה, וכל מה שאחריה מתוזמן מול טיסה.

היום הזה עובד רק עם טיסה של אחר הצהריים או הערב. אם שלכם יוצאת בבוקר, ותרו על סירמיונה לגמרי וסעו ישר לשדה התעופה, או עדיף — העבירו את הלילה האחרון לוונציה ותנו לעיר את היום שהמסלול הזה אף פעם לא מבלה בה. סירמיונה היא גם העצירה שכדאי להוריד אם מזג האוויר גרוע — זו עיירה להולכי רגל ושום דבר בה לא משתפר בגשם.

1. בוקר📍

   Rocca Scaligera וחצי האי

   

   תשעים דקות דרומה ממלצ'זינה לאורך החוף המזרחי. חצי האי סגור לתנועה כללית, אז השתמשו במגרשים הגדולים בקצה שלכיוון היבשה והיכנסו ברגל מעל גשר ההרמה — שזו ממילא הדרך הנכונה להגיע לכאן. ה-Rocca היא מצודה מהמאה ה-13 שנבנתה לתוך המים עם נמל מוקף חומה משלה, והגישה מעל החפיר היא החלק הטוב ביותר בה, אז אל תרגישו חייבים לקנות כרטיס כדי לומר שראיתם אותה. שעתיים נותנות לכם את המצודה, את הסמטאות שמאחוריה, ומספיק מההליכה החוצה לאורך חצי האי כדי להשאיר את הקהל מאחור. המשיכו עוד עשרים וחמש דקות ברגל ותגיעו ל-Grotte di Catullo, שרידיה של וילה רומית עצומה פרושים בין עצי זית בקצה — שווה אם השעון וימי הפתיחה מאפשרים, קל להשאיר לטיול אחר אם לא.

   זמן שהייה: 2 שע׳

2. אחר הצהריים📍

   הנסיעה החוצה

   2 שע׳ מהתחנה הקודמת

   שעתיים מסירמיונה למרקו פולו ב-A4, שביחד עם הרגל של הבוקר עושה בערך שלוש וחצי שעות של נהיגה היום. השאירו מרווח אמיתי: החזירו את הרכב, וקחו בחשבון שהחזרות של רכב שכור בשדה התעופה של ונציה לוקחות אחר הצהריים יותר זמן משהשילוט מרמז.