טיול רכב של 10 ימים באלפים ממילאנו, איטליה: אגם קומו, הדולומיטים ולוצרן

יום 1: מילאנו ברגל, הרכב מחר

יום הגעה שבכוונה אין בו רכב. כל מה שכאן בטווח המטרו ומקובץ סביב הדואומו, שהוא גם ההזדמנות היחידה במסלול הזה להשקיף על עיר מלמעלה לפני שההרים תופסים פיקוד.

אם נחתתם מאוחר, ותרו על מרפסות הדואומו ושמרו את הנאווילי: הגג צריך אור יום וחלון זמן שמור, התעלות צריכות רק את הערב. גשם הופך את זה: פנים הקתדרלה והגלריה שלידה סופגים אחר צהריים רטוב טוב יותר מהליכה לאורך תעלה.

הלילה: מילאנו, במרחק הליכה מהדואומו

1. צהריים · אופציונלי📍

   נחיתה, להשליך את התיקים, לעזוב את הרכב

   איך שלא תגיעו — מלפנסה, לינאטה או הרכבת — סעו למרכז בלי לאסוף רכב. ה-Area C במרכז מילאנו מגביל גישה של כלי רכב בימי חול, החניה במרכז יקרה ומסורבלת, והיום לא הולך לשום מקום שהמטרו לא מגיע אליו. Milano Centrale היא נקודת העוגן המעשית: שם מתרחש האיסוף של מחר, היא נמצאת מחוץ לאזור המוגבל, והדואומו במרחק נסיעה ישירה בקו M3, בערך עשר דקות. הקצו חצי שעה להגיע מהתחנה למלון ולסיים עם הלוגיסטיקה להיום.

   זמן שהייה: 30 דק׳

2. אחר הצהריים📍

   הדואומו ומרפסות הגג שלו

   

   15 דק׳ מהתחנה הקודמת

   באמצע אחר הצהריים, והזמינו את החלון למרפסות לפני הטיסה במקום להצטרף לתור באותו יום — למרפסות לוח כניסות משלהן, לעיתים קרובות עם כניסה אחרונה מוקדמת יותר מזו של הקתדרלה שמתחת, אז בדקו את החלון כשאתם מזמינים. הפנים לוקח עשרים דקות אם זה לא הקטע שלכם. הגג לוקח בערך שעה והוא החלק ששווה את הכרטיס: אתם הולכים בין הצריחים במקום להסתכל עליהם, וביום בהיר האלפים שאתם עומדים לנהוג לתוכם יושבים על האופק הצפוני. רדו אל הגלריה שלידו והמשיכו צפון־מערבה; רובע ברה (Brera) במרחק עשר דקות ברגל וממלא כל פער לפני הערב.

   זמן שהייה: 2 שע׳

3. ערב · אופציונלי📍

   הנאווילי אחרי רדת החשכה

   20 דק׳ מהתחנה הקודמת

   התעלות במרחק של בערך עשרים דקות מהדואומו במטרו עם החלפה אחת, והכי טוב להשאיר אותן לשעה שהאור נעלם, שזה הזמן שבו הברים לאורך ה-Naviglio Grande ואגן הדרסנה מתמלאים. אין מה לראות במובן של מדריך טיולים — זה מקום ללכת בו לאט ולאכול מאוחר, שזאת הצורה הנכונה ליום שהתחיל בשדה תעופה. דלגו עליו בלי צער אם נחתתם בערב; מחר מתחיל באיסוף רכב ואתם צריכים יותר את השינה.

   זמן שהייה: 2 שע׳

יום 2: מהעיר אל האגם

היום שבו הטיול נהיה טיול רכב, והיחיד שנוגע בעיר קומו. איסוף הרכב בצ'נטרלה שומר אותכם מחוץ לאזור המוגבל, הקצה הדרומי של האגם מקבל את השעה שלו, והנסיעה מסתיימת בחוף המזרחי, שם הרכב יכול לעמוד יומיים.

הנסיעה הישירה מ-Milano Centrale לוורנה היא בערך שעה ורבע, כך שקומו עולה לכם בערך ארבעים דקות נהיגה נוספות ועוד העצירה. אם אתם מעדיפים להיות על האגם עד הצהריים, דלגו על קומו לגמרי ותנו את אחר הצהריים לוורנה ולווציו — שום דבר בהמשך הטיול לא תלוי בזה שראיתם אותה.

הלילה: ורנה, אגם קומו (שני לילות)

1. בוקר📍

   איסוף הרכב ב-Milano Centrale

   שלושה דברים צריכים להיות כבר מסודרים בכתב לפני שאתם מגיעים לכאן, כי אף אחד מהם לא ניתן לתיקון בדלפק: שהרכב מורשה להיכנס לאוסטריה ולשווייץ, כמה חויבתם על ההחזרה בציריך והאם הרכב נושא ויניטה שווייצרית. היום הוא רק המסירה. הקצו ארבעים וחמש דקות לניירת ולהתמצאות ברכב לפני שאתם נוהגים בו. מצ'נטרלה הכביש צפונה יוצא מהאזור המוגבל מיד, וזאת כל הסיבה לאסוף כאן.

   זמן שהייה: 45 דק׳

   השוואת מחירי השכרת רכב
2. צהריים📍

   קומו, והפוניקולר אם אתם רוצים את הנוף

   1 שע׳ מהתחנה הקודמת

   קצת פחות משעה מצ'נטרלה ב-A9 בתנועה חופשית. חנו באחד המגרשים המסומנים במקום לכוון אל טיילת האגם — הגרעין הוא אזור תנועה מוגבלת עם אכיפת מצלמות — והיכנסו ברגל לפיאצה קאבור, שנפתחת ישר אל המים. תנו לזה שעתיים: הפיאצה, קתדרלת השיש רחוב אחד מאחור והטיילת. הפוניקולר לברונאטה יוצא מהקצה המזרחי של החוף ומטפס למרפסת מעל כל הזרוע הדרומית של האגם; הוא שווה שעה שיש לכם פנויה ולגמרי ניתן לדילוג אם אין לכם. בדקו את לוח הזמנים של המפעיל לפני שאתם סומכים עליו.

   זמן שהייה: 2 שע׳ 30 דק׳

3. אחר הצהריים📍

   במעלה החוף המזרחי לוורנה

   

   1 שע׳ 10 דק׳ מהתחנה הקודמת

   הקצו קצת יותר משעה מקומו, רובה בפנים הארץ דרך לקו ולא לאורך החוף — הכביש שלאורך האגם סביב הזרוע המערבית איטי יותר, צר יותר וגרוע יותר לחניה ממה שהמפה מרמזת. ורנה קטנה, תלולה ובעיקר מדרגות, כך שהרכב נכנס לכל מקום שהמלון סידר ונשאר שם עד יום 4. תנו את שאר אחר הצהריים להגעה כמו שצריך: שביל החוף, הנמל, והעובדה שאתם כבר לא נוהגים.

   זמן שהייה: 1 שע׳

4. ערב · אופציונלי📍

   קסטלו די ווציו מעל הכפר

   25 דק׳ מהתחנה הקודמת

   מגדל הרוס על הכתף שמעל ורנה, בערך עשרים וחמש דקות למעלה, ברגל דרך טרסות הזיתים או ברכב והליכה קצרה. הטירה עצמה דלה; הנוף לאורך האגם עד ההתפצלות בבלאג'ו הוא הנקודה, ואחר הצהריים המאוחר הוא הזמן שבו הוא מצדיק את הטיפוס. אופציונלי לחלוטין — אם הנסיעה הייתה מספיק, אותו אור עובד יפה גם מהטיילת.

   זמן שהייה: 1 שע׳ 15 דק׳

יום 3: קומו בסירה, הרכב נשאר מאחור

היום הפחות לחוץ בטיול, כי הרכב נשאר חונה — אם כי הוא עדיין מתכנן קרוב לשש שעות של גנים וסירות. שלושת הגנים יושבים על שלושה חופים שונים, כך שהסירות — ולא שעות הפתיחה — קובעות מה אפשרי. בדקו את היציאות בפועל ורנה–בלאג'ו–טרמצו לתאריך שלכם בערב שלפני ובנו את היום סביבן: הסדר למטה הוא אחד שעובד, לא היחיד. אם לוח הזמנים לא נותן לכם חזרה נקייה מהחוף המערבי, ותרו על גן במקום להסתכן בקישור.

מזג אוויר רטוב הופך את הגנים לניצול גרוע של היום. הסירות פועלות בכל מקרה, כך שיום 3 רטוב מנוצל טוב יותר בנסיעה במעגל מרכז האגם בשביל קו החוף ובעצירה בבלאג'ו ובמנאג'ו בשביל העיירות ולא הווילות. התדירויות יורדות במידה ניכרת מחוץ לשיא הקיץ, ולוח הזמנים משתנה בין בלוקים עונתיים, אז אשרו לפני שאתם מתכננים סביב הפלגה מסוימת.

הלילה: ורנה, אגם קומו

1. בוקר📍

   מעבורת לבלאג'ו וגני Villa Melzi

   

   המזח של ורנה במרחק כמה דקות מהכפר והחצייה לבלאג'ו קצרה — ההמתנה להפלגה הנכונה בדרך כלל ארוכה מהזמן על המים, אז בדקו את היציאות של היום לפני שאתם יורדים והקצו את עשרים הדקות לפני ההפלגה שהמפעיל מבקש — יותר ביולי ובאוגוסט, כשהתור בקופה הוא צוואר הבקבוק האמיתי. בלאג'ו עצמה היא רשת תלולה של סמטאות עם מדרגות והיא עמוסה עד אמצע הבוקר, אז עברו דרכה ולא מסביבה ופנו דרומה לאורך החוף לגני Villa Melzi — בערך עשר דקות על טיילת האגם ומיד שקט יותר. הגנים שטוחים, פתוחים כל יום מ-10:00 עם כניסה אחרונה ב-18:30, כניסה למבוגר 10 יורו, ולא צריך להזמין. שעתיים מכסות את הגנים ומספיק מהעיירה כדי שתראו אותה.

   זמן שהייה: 2 שע׳ 30 דק׳

2. אחר הצהריים📍

   חצייה לטרמצו ל-Villa Carlotta

   

   30 דק׳ מהתחנה הקודמת

   הקצו בערך חצי שעה מדלת לדלת, כולל ההליכה חזרה למזח, ההמתנה והחצייה לחוף המערבי. Villa Carlotta במרחק כמה דקות ממזחי קדנביה וטרמצו והיא הפורמלית ביותר מבין השלוש — גן בוטני בטרסות שמטפס מהמים עם הבית במרכז. כניסה למבוגר 17.50 יורו והשער פתוח בשעות 10:00–19:00 בעונה הראשית, כרטיס אחרון ב-18:00. אבל הווילה היא לעיתים רחוקות המגבלה המכריעה — בדקו את הפלגת החזרה לפני שאתם מתחייבים לחוף המערבי, כי זה מה שסוגר את היום בפועל. אם הקישורים לא מסתדרים בצורה נקייה, ותרו על גן במקום לכפות את הרצף. שעתיים זה הנכון; הטרסות העליונות הן החלק שלאנשים נגמר הזמן בשבילו, אז התחילו למעלה ורדו אם אתם קצרים בזמן.

   זמן שהייה: 2 שע׳

3. ערב📍

   חזרה לוורנה, ו-Villa Monastero אחרונה

   35 דק׳ מהתחנה הקודמת

   הקצו קצת יותר מחצי שעה לקפיצה חזרה, ובדקו את ההפלגות האחרונות מהחוף המערבי לפני שאתם מתחייבים לאחר הצהריים — זה הקטע שבו פספוס סירה באמת עולה לכם, ושעת הסגירה של Villa Carlotta היא לא המכריעה. המזח של ורנה במרחק חמש דקות מ-Villa Monastero, ולכן היא באה אחרונה: מרגע שחזרתם לחוף הזה, שאר היום ברגל. הגן משתרע כמעט שני קילומטרים לאורך החוף מתחת לכפר ונשאר פתוח מאוחר יותר בשיא הקיץ מכל אחד מהאחרים, עד 20:00 מיוני עד אוגוסט — סיבה לשים אותו בסוף היום, לא סיבה לסמוך על מעבורת מאוחרת. כרטיס לגן בלבד 13 יורו; גן ובית מוזיאון 15 יורו. שימו לב לסגירת בית המוזיאון בימי שלישי בחודשי הביניים; הגן נשאר פתוח בכל מקרה.

   זמן שהייה: 1 שע׳ 30 דק׳

יום 4: הקטע הארוך מזרחה, עם טרנטו באמצע

המחיר של הגיאוגרפיה: מעבר של חמש שעות מאגם בלומברדיה לעמק בדולומיטים, שנשבר בעצירה של ממש לארוחת צהריים והליכה בטרנטו. הוא עמוס בכוונה בחלקו הראשון — שלוש השעות לטרנטו הן כביש מהיר ושטוח, השעתיים שאחריה הן אלה ששווה להן אור יום.

ברגמו היא העצירה החלופית המתבקשת והיא פחות משעה מתחילת הדרך, מה שמשאיר עוד ארבע שעות נהיגה אחרי הצהריים — הסיבה שהמסלול הזה מחכה לטרנטו. אם אתם רוצים את שתיהן, אתם צריכים לילה נוסף איפשהו, לא יום 4 מהיר יותר.

הלילה: קורבארה, אלטה באדיה (שלושה לילות)

1. צהריים📍

   עצירה בטרנטו

   

   צאו מוורנה מוקדם; הקצו בערך שלוש שעות לטרנטו דרך לקו, ברגמו וכביש A4, והיום נהיה טוב יותר ככל שתתחילו אותו מוקדם יותר. טרנטו היא ההפסקה הטבעית כי היא יושבת בנקודה שבה הכביש המהיר נהיה הרים, וכי היא עצירה אמיתית ולא תחנת דלק — פיאצה דואומו עם המזרקה והחזיתות המצוירות בפרסקו לוקחת שעה של הליכה ואכילה, וקסטלו דל בואונקונסיליו במרחק עשר דקות אם אתם רוצים תשעים דקות במקום שישים. חנו מחוץ למרכז והיכנסו ברגל. ואז חזרה לכביש: החצי הטוב יותר של היום עוד לפניכם.

   זמן שהייה: 1 שע׳ 45 דק׳

2. ערב📍

   במעלה ואל באדיה לקורבארה

   

   2 שע׳ 5 דק׳ מהתחנה הקודמת

   הקצו קצת יותר משעתיים מטרנטו, צפונה ב-A22 דרך בולצאנו ואז מזרחה ולמעלה לתוך העמקים הצדדיים. ארבעים הדקות האחרונות הן הסיבה לעשות את זה באור יום — הכביש נהיה צר, קירות העמק נהיים אנכיים, וגוש הסלה מופיע לפניכם. קורבארה היא כפר אלפיני חי בגובה 1,570 מטר עם תחנות הרכבל בקצהו, ובשלושת הלילות הבאים היא האמצע של הכול: פחות משעה לאורטיזאי, בערך שעה ועשרים לאגם בראייס, ומעברי קמפולונגו וגרדנה מתחילים בסוף הרחוב. הגיעו, חנו, הלכו שעה, אכלו מוקדם.

   זמן שהייה: 1 שע׳

יום 5: סצ'דה ואלפה די סיאוזי

סצ'דה ואלפה די סיאוזי קלים לשילוב באופן לא רגיל, כי רכבל הגישה לכל אחד מהם יוצא מאורטיזאי, בערך עשר דקות ברגל זה מזה. סצ'דה ראשונה כי הרכס רוצה אור בוקר ואוויר צלול, וכי אם מזג האוויר מתהפך תרצו שביליתם אותו שם ולא על כר הדשא.

זה יום מלא ואלפה די סיאוזי הוא החלק לקצץ. אם הבוקר בסצ'דה היה מספיק, רדו, בלו את אחר הצהריים באורטיזאי, ונהגו חזרה דרך מעבר גרדנה (Passo Gardena) באור הטוב — שום חלק משאר הטיול לא תלוי בזה שחציתם את הרמה.

הלילה: קורבארה, אלטה באדיה

1. בוקר📍

   סצ'דה, דבר ראשון

   

   קצת פחות משעה מקורבארה דרך מעבר גרדנה, אז צאו בשמונה. הרכבלים עולים בשני קטעים מאורטיזאי — גונדולה לפורנס, ואז רכבל לרכס — בשעות 8:30–17:30 בין 22 במאי ל-2 בנובמבר, וכרטיס הלוך־חזור שמכסה את שני הקטעים עולה 74 יורו. הכרטיסים נמכרים בתחנות, אבל המפעיל ממליץ לקנות אונליין מראש, ובעלי Gardena Card חייבים להזמין ב-seceda.it. החניה היא בעיה נפרדת: המקום באורטיזאי מוגבל, אז סדרו לאן הרכב הולך לפני שאתם מגיעים במקום להסתובב בחיפוש. למעלה הקרקע נוטה צפונה ופסגות האודלה עומדות לאורך הרכס כמו קיר שבור. הלכו לאורך הרכס כמה שתרצו; עשרים הדקות הראשונות נותנות לכם את הנוף שבשבילו מצלמים את הרכס, והמשך מעבר לזה קונה בעיקר שקט. הקצו שלוש שעות כולל שתי נסיעות הרכבל.

   זמן שהייה: 3 שע׳

2. אחר הצהריים📍

   אלפה די סיאוזי אחר הצהריים

   

   30 דק׳ מהתחנה הקודמת

   חזרה למטה לאורטיזאי, עשר דקות ברגל דרך העיירה לגונדולה אורטיזאי–אלפה די סיאוזי, ושוב למעלה. היא פועלת עד 18:00 מ-6 ביוני עד 16 באוקטובר, וכרטיס הלוך־חזור למבוגר עולה 41 יורו. זה סוג אחר של הר: כר דשא גבוה, רחב ומתגלגל ולא רכס, עם הסאסולונגו יושב בצדו הרחוק ושבילים יוצאים על הדשא לכל הכיוונים. שעתיים הליכה לכיוון קומפאץ' זה די והותר, ואפשר להסתובב מתי שהרגליים מחליטות. שימו לב לשעת הירידה האחרונה ולא לאור; כביש הרמה סגור לרכבים פרטיים במהלך היום, אז הרכבל הוא הדרך לרדת.

   זמן שהייה: 3 שע׳

3. ערב · אופציונלי📍

   מעבר גרדנה בדרך חזרה

   55 דק׳ מהתחנה הקודמת

   הנסיעה הביתה חוצה את המעבר בגובה 2,121 מטר עם גוש הסלה מצד אחד ופסגות הצ'יר מהצד השני, ואחר הצהריים המאוחר הוא הזמן שבו הסלע נהיה כתום. עצרו במפרץ העצירה בפסגה לעשרים דקות במקום לנהוג דרכו — על הכביש כבר שילמתם וזה החלק החינמי. משם זה עשרים דקות למטה לקורבארה.

   זמן שהייה: 30 דק׳

יום 6: הלולאה המזרחית: בראייס וטרה צ'ימה

היום המלא ביותר בטיול והתלוי ביותר בניירת: קרוב לארבע שעות נהיגה בלולאה, עם שתי שיטות גישה נפרדות לסדר מראש. הוא נעשה כמעגל ולא הלוך ושוב, וזה מה שהופך אותו לנסבל — חוזרים הביתה דרך מעבר אחר מזה שיצאתם בו.

אם רק הזמנה אחת מסתדרת לתאריך שלכם, שמרו את זו שמתאימה לעדיפויות שלכם — בראייס לעצירה הקלה, הזולה והקצרה יותר, טרה צ'ימה להר הגדול יותר — ותנו את חצי היום שהתפנה למעברי הסלה רונדה, שלא צריכים הזמנה. אם אף אחת לא מסתדרת, המעברים ממלאים את היום כולו בנוחות ואתם לא מפסידים כלום שימים 5 ו-7 לא מכסים כבר.

הלילה: קורבארה, אלטה באדיה

1. בוקר📍

   אגם בראייס לפני מגבלת התנועה

   

   בערך שעה ועשרים מקורבארה, והדבר החשוב כאן הוא לא הנסיעה אלא כללי הגישה. מ-1 ביולי עד 15 בספטמבר כביש העמק מכניס רק רכבים עם הזמנה או היתר מעבר בין 9:00 ל-16:00, לצד אוטובוסים, אופניים והולכי רגל. אפשר להיכנס ברכב לפני 9:00, וזה גם נותן לכם את האגם בלי הקהל. אבל תהיו ברורים מה זה קונה: זה מעביר אותכם את המגבלה, לא נותן לכם מקום חניה — המפעיל אומר בפשטות שהגעה מוקדמת לא מבטיחה שום מקום. אם אתם רוצים ודאות, הזמינו מראש במקום זה. הכרטיס המשולב ב-44 יורו הוא מוצר לרכב ולא דמי כניסה, כי ההליכה לאגם חינם: הוא מאגד היתר מעבר ליום שלם, מקום חניה מובטח ושובר של 22 יורו להוציא במקום, והשובר כלול רק כשמזמינים מראש. מ-16 בספטמבר מגבלת התנועה של הקיץ מסתיימת. האגם עצמו הוא לולאה קלה על שביל שטוח עם הזיקופל (Seekofel) סוגר את הקצה הרחוק; שעתיים מכסות את ההליכה ואת בית הסירות בלי לרוץ.

   זמן שהייה: 2 שע׳

2. אחר הצהריים📍

   Rifugio Auronzo והקטע הראשון של שביל טרה צ'ימה

   

   1 שע׳ 5 דק׳ מהתחנה הקודמת

   בערך שעה מבראייס מסביב לשער האגרה שמעל מיזורינה. מה ש-40 יורו לרכב קונים הוא גישה לכביש האגרה ועוד מקום חניה ב-Rifugio Auronzo, וחובה להזמין אותו אונליין מראש — אין רכישה במקום לרכב ללא הזמנה, אז את זה עושים לפני שיוצאים מהבית או בכלל לא. שני דברים לשמור ברורים: אתם מזמינים חלון גישה, והכרטיס רץ אז שתים־עשרה שעות מהשעה שבחרתם; מספר הרישוי נדרש גם הוא, אבל אפשר להוסיף אותו מאוחר יותר, עד 23:59 ביום שלפני ההגעה. הכביש מטפס ל-2,320 מטר ומשאיר אותכם ב-Rifugio Auronzo עם שלושת המגדלים עומדים ישר מעליכם. תהיו ברורים מה זה: לא המעגל המלא של טרה צ'ימה. הלולאה ההיא היא בערך עשרה קילומטרים וקרוב לארבע שעות, והיא צריכה יום שבנוי סביבה ולא אחר צהריים. מה שנכנס כאן הוא ההליכה מזרחה ל-Rifugio Lavaredo והלאה ל-Forcella Lavaredo, בערך ארבעים וחמש דקות לכל כיוון. זה שם אותכם ישר מתחת למגדלים עם מונטה פטרנו ממול, שזה הטוב ביותר בצד הדרומי — ותהיו ברורים שזה הצד הדרומי. Rifugio Auronzo יושב מדרום לפסגות, והשביל עוקף אל המדרון הצפוני רק מעבר לפורצ'לה; המבט הקלאסי על הצלעות הצפוניות שייך ל-Rifugio Locatelli, רחוק יותר לאורך הלולאה. זה מבט משמעותי על טרה צ'ימה, ולא אותו דבר כמו לעשות אותה. הקצו שלוש שעות וחצי כולל הנסיעה למעלה והירידה.

   זמן שהייה: 3 שע׳ 30 דק׳

3. ערב · אופציונלי📍

   הביתה דרך מעבר פלצרגו

   1 שע׳ 5 דק׳ מהתחנה הקודמת

   בערך שעה חזרה למטה דרך מיזורינה וקורטינה למעבר פלצרגו בגובה 2,105 מטר, ואז חצי שעה למטה לקורבארה — כך שהלולאה נסגרת בלי לחזור על שום קטע מכביש היציאה. המעבר הוא עצירה של ממש ולא נקודת ציון אם נשאר אור: הרכבל ללגצואי יוצא מהפסגה, ומנהרות מלחמת העולם הראשונה שנחצבו בסלע כאן מסומנות מהחניון. אם אתם מאחרים, נהגו דרכו והמשיכו; זה החלק הגמיש של יום שכבר היה ארוך.

   זמן שהייה: 30 דק׳

יום 7: שני מעברים, ואז אוסטריה

יום מעבר עם בוקר של הרים שמוברג לחזיתו. לולאת המעברים והנסיעה צפונה מצביעות לאותו כיוון, כך ששום דבר לא חוזר על עצמו: יוצאים מקורבארה דרך קמפולונגו, חוצים את הפורדוי, וממשיכים במורד ואל די פאסה לכיוון הברנר בלי לחזור לכפר אף פעם.

ותרו על לולאת המעברים ואינסברוק מתחילה קרוב לשעה מוקדם יותר, מה ששווה לעשות אם העננים נמוכים או אם אתם רוצים את הנורדקטה עם זמן פנוי ולא בסוף היום. הנסיעה הישירה מקורבארה במורד ואל באדיה היא בערך שעתיים, לעומת קצת יותר משלוש כשעוברים דרך המעברים.

הלילה: אינסברוק, לילה אחד

1. בוקר · אופציונלי📍

   קמפולונגו ופורדוי לפני שיוצאים

   

   בערך חצי שעה מקורבארה דרך הקמפולונגו לאראבה ואז במעלה הסיבובים של הפורדוי לגובה 2,239 מטר — סיבוב פרסה אחרי סיבוב פרסה נערמים לתוך המדרון, והנהיגה המהנה ביותר בחצי האיטלקי של הטיול. המעברים פתוחים כל השנה בכפוף לסגירות שלג, אבל בדקו את התנאים בערב שלפני בסוף האביב או בסתיו. בפסגה הרכבל לסאס פורדוי עולה למרפסת סלע בגובה 2,950 מטר אם אתם רוצים עוד שעה ועוד כרטיס; המעבר עצמו, קפה ועשרים דקות של הסתכלות זו הגרסה שנכנסת היום. מכאן הכביש יורד לוואל די פאסה ומצביע צפונה.

   זמן שהייה: 1 שע׳ 30 דק׳

2. אחר הצהריים📍

   העיר העתיקה של אינסברוק

   

   2 שע׳ 45 דק׳ מהתחנה הקודמת

   הקצו קרוב לשלוש שעות מהפורדוי, במורד העמק לבולצאנו ואז במעלה ה-A22 לברנר. הצד האוסטרי של החצייה הזאת, כביש A13, הוא כביש אגרה לפי קטע שמשלמים עליו לכל נסיעה — הויניטה היא לא מה שמוריד אותכם בו — אז הכינו דרך לשלם. חנו מחוץ לטבעת והיכנסו ברגל לאלטשטאט (Altstadt): היא קומפקטית, עם ארקדות וסגורה משלושה צדדים בהרים שגבוהים באופן גלוי מהבניינים. הגג המוזהב (Goldenes Dachl) והופבורג הם שני המוקדים, ואחר צהריים מספיק לשניהם ועוד גדת נהר האין עם בתיה המצוירים. שעתיים וחצי כאן משאירות את הערב פנוי.

   זמן שהייה: 2 שע׳ 30 דק׳

   אלטשטאדט
3. ערב · אופציונלי📍

   במעלה הנורדקטה לזיגרובה

   35 דק׳ מהתחנה הקודמת

   הסיבה להגיע לאינסברוק כשאחר הצהריים עוד נמשך. הפוניקולר של הונגרבורג מתחיל במרחק עשר דקות הליכה מהעיר העתיקה, והרכבל שמעליו מגיע לזיגרובה (Seegrube) בגובה 1,905 מטר בעוד בערך עשרים דקות, עם כל העיר פרושה מלמטה והרי שטובאי מעבר לעמק. שימו לב לשעות: הזיגרובנבאן פועל עד 18:30 וההפלקארבאן לפסגה ממש רק עד 18:00, אז זה עובד אם אתם על הקטע הראשון בערך בארבע וחצי. עונת הקיץ נמשכת מ-25 באפריל עד 1 בנובמבר. ביום שישי הראשון של החודש קטע הזיגרובה פועל עד 23:30, ששווה לדעת אם התאריך שלכם נופל דווקא על אחד כזה.

   זמן שהייה: 2 שע׳

יום 8: שני גבולות עד לוצרן

קרוב לארבע שעות מערבה עם מדינה באמצע. הנהיגה היא כביש מהיר וקלה, מה שהופך את זה ליום להגיע למקום כשאחר הצהריים שלם ולא לראות משהו בדרך — ואדוץ היא מתיחת רגליים, לא יעד.

דלגו על ואדוץ ואתם בלוצרן בתחילת אחר הצהריים עם זמן לאגם וגם לעיר העתיקה. העצירה שווה בעיקר אם הוספת מדינה מדברת אליכם; הטירה שמעל העיר היא מגורי הנסיך ולא פתוחה למבקרים, אז השטדטלה (Städtle) והמוזיאונים הם מה שיש.

הלילה: לוצרן, שני לילות

1. צהריים · אופציונלי📍

   עצירה בוואדוץ

   הקצו קצת יותר משעתיים מאינסברוק, מערבה ב-A12 ודרך מנהרת ארלברג — עוד אגרת קטע שנגבית לכל נסיעה, אז החזיקו כרטיס בהישג יד. ואדוץ היא בירה קטנה ומסודרת שערוכה לאורך רחוב הולכי רגל אחד, השטדטלה, עם הטירה על הרכס מעליה ומוזיאון האמנות במרכז. ואדוץ נמצאת במסלול הזה בעיקר כדי להוסיף מדינה ולשבור נסיעה ארוכה, אז דלגו עליה בלי היסוס אם לסמן וי לא אומר לכם כלום — השעה מנוצלת טוב יותר בהגעה ללוצרן. אם כן עוצרים, שעה זה הזמן הנכון: לכו את הרחוב, הסתכלו למעלה על הטירה, החתימו את הדרכון במשרד התיירות אם זה משעשע אותכם, וזוזו. בדרך כלל אין ביקורת דרכונים שגרתית באף אחד משני הגבולות, אם כי בדיקות עלולות להתחדש זמנית, אז שאו את המסמכים איתכם.

   זמן שהייה: 1 שע׳

2. אחר הצהריים📍

   העיר העתיקה של לוצרן וגשר הקפלה

   

   1 שע׳ 40 דק׳ מהתחנה הקודמת

   שעה וחצי נהיגה מוואדוץ, בעיקוף ציריך ועוד הזמן שלוקח לחנות. חנו איפה שהמלון אומר לכם — העיר העתיקה סביב ה-Weinmarkt היא מדרחוב והסמטאות נפרצו הרבה לפני המכוניות — ולכו לנהר. גשר הקפלה (Kapellbrücke) חוצה את הרויס באלכסון עם מגדל המים המתומן שלו לצדו ולוחות מצוירים מתחת לגג; הוא קצר מספיק כדי שלחצות אותו שוב בדרך חזרה לא עולה כלום, והוא נקרא אחרת באור בוקר ובאור ערב. הכיכרות שמאחוריו בגדה הצפונית הן המצוירות. תנו לאחר הצהריים שעתיים וחצי ותנו לו לשוטט; זאת עיר שמתגמלת על כך שאין שום מסלול בכלל.

   זמן שהייה: 2 שע׳ 30 דק׳

3. ערב · אופציונלי📍

   אנדרטת האריה, עשר דקות משם

   15 דק׳ מהתחנה הקודמת

   אריה גוסס מגולף בקיר סלע מעל בריכה, חמש־עשרה דקות ברגל צפון־מזרחית לעיר העתיקה, וביקור קצר בכוונה — מסתכלים, קוראים את הכתובת, הולכים. עמוס באמצע היום ושקט בערב, וזה הטיעון לעשות אותו עכשיו ולא מחר. ארבעים וחמש דקות מכסות אותו ואת ההליכה חזרה.

   זמן שהייה: 45 דק׳

יום 9: יום הרים בפילאטוס

היום הקל ביותר מאז אגם קומו, והשני שבו הרכב נשאר חונה בכוונה. הסיבוב מעגלי בכוונה — החוצה במים, למעלה ברכבת, למטה ברכבל — כך שההר תופס את כל היום בלי ששום חלק ממנו חוזר על עצמו.

אם הפסגה בעננים, הסיבוב לא שווה את המחיר — החליפו אותו בריגי, שהוא באותה מידה על שייט הסירה והאגם כמו על הנוף, או בלו את היום על המים בספינת קיטור של האגם והמשיכו עם לוצרן ברגל. את שתי ההחלטות הכי טוב לקבל על הרציף בבוקר ולא בערב שלפני.

הלילה: לוצרן

1. בוקר📍

   ה-Golden Round Trip

   

   הוא מתחיל ברציף הסירות כמה דקות מהעיר העתיקה: חוצים את האגם לאלפנאכשטאט, ואז רכבת השיניים למעלה. הרכבת הזאת מטפסת בשיפועים שמגיעים ל-48% ולוקחת בערך עשרים ושבע דקות לפסגה. פילאטוס קולם, בגובה קצת יותר מ-2,000 מטר, יש בו מרפסות, שבילי רכס קצרים ונוף שתופס את האגם ורצועה ארוכה של האלפים הברניים מאחוריו. בירידה, הרכבל והגונדולות הפנורמיות מורידים אותכם בקרינס בקצה לוצרן ואוטובוס מחזיר אותכם פנימה. הסיבוב פועל ממאי עד אוקטובר ועולה 119.80 פרנק שוויצרי למבוגר במחלקה שנייה — 59.90 הפרנק שתראו מצוטטים הם התעריף המוזל, לבעלי Half Fare Card ולילדים. הזמינו מקום ברכבת אם התחזית טובה. תקצבו את כל היום — שש שעות מדלת לדלת זה ריאלי, ולרוץ מפספס את הנקודה.

   זמן שהייה: 6 שע׳

2. ערב · אופציונלי📍

   חומת מוזג בסוף היום

   1 שע׳ מהתחנה הקודמת

   חזרה בעיר כשהערב עוד פנוי, החומה מימי הביניים לאורך הרכס שמאחורי העיר העתיקה היא טיפוס של עשרים דקות ובחינם. כמה מהמגדלים שלה פתוחים לציבור ושביל ההליכה ביניהם משקיף למטה על הגגות, הנהר והגשרים שחציתם אתמול. שעה, אם לרגליים נשאר משהו. אם לא, גדת הנהר עושה את אותה עבודה עם משקה ביד.

   זמן שהייה: 1 שע׳

יום 10: במורד הברוניג, והחוצה דרך ציריך

יום יציאה עם נוף אמיתי בתוכו וסיכון תזמון של ממש בסופו. בערך שלוש שעות נהיגה שנחלקות לשלושה קטעים, כולם מכוונים לשדה התעופה, ואף אחד מהם לא מהנה אם אתם צופים במועד סגירת הצ'ק־אין.

ככל ששעת הטיסה מתקרבת, קצצו קודם את הרדר קולם, אחר כך קצרו את אינטרלאקן; בריינץ היא האחרונה ללכת, וההגעה לשדה התעופה היא הנקודה הקבועה היחידה שכל השאר מתכופף סביבה. מתחת ליציאה בערך ב-16:00, אל תנסו את שלושתם: או שתעבירו את הנסיעה לשדה התעופה לערב הקודם ותישנו ליד ציריך, או שתדלגו על העצירות לגמרי — מלוצרן לשדה התעופה זה בערך שעה ורבע נהיגה, לעומת שעה ושלושה רבעים מאינטרלאקן — ותחזירו את הבוקר ללוצרן. הוסיפו על כל אחת מהאפשרויות את מרווח החזרת הרכב והצ'ק־אין שלכם.

1. בוקר📍

   בריינץ על האגם

   

   קצת פחות משעה מלוצרן דרך מעבר הברוניג, חצייה צנועה בסטנדרטים של השבוע האחרון אבל יפה, שיורדת דרך יער לקצה המזרחי של אגם בריינץ. בריינץ עצמה היא רחוב אחד של בתי עץ כהים שפונים למים בגוון טורקיז, והיא עצירה ולא ביקור: שעה לקפה ולחוף האגם. רכבת הקיטור לברינצר רוטהורן יוצאת מכאן, וזה חצי יום טוב שלהיום אין.

   זמן שהייה: 1 שע׳

2. צהריים📍

   אינטרלאקן בין שני אגמים

   

   25 דק׳ מהתחנה הקודמת

   בערך עשרים וחמש דקות הלאה, והגיאוגרפיה היא האטרקציה — העיר יושבת על הרצועה השטוחה בין אגם בריינץ לאגם טון, עם גוש היונגפראו סוגר את העמק מדרום. ההוהוֶג (Höheweg) הוא הטיילת שהולכים בה, עם כר הדשא הוהמאטה שהושאר פתוח בכוונה כדי שההרים יישארו גלויים ממרכז העיר. שעתיים מכסות אותה בקצב הגיוני. חנו פעם אחת ולכו; המרכז קומפקטי והתנועה העוברת לא.

   זמן שהייה: 2 שע׳

3. אחר הצהריים · אופציונלי📍

   הרדר קולם, אם השעון מאפשר

   15 דק׳ מהתחנה הקודמת

   תחנת הפוניקולר במרחק כמה דקות מהטיילת והנסיעה למעלה לוקחת בערך עשר דקות, ומסתיימת במרפסת תצפית שבולטת מעל העיר עם שני האגמים מלמטה והאיגר, המנך והיונגפראו ממול. תשעים דקות הלוך־חזור כולל המרפסת. זה דוחף את היציאה שלכם מאינטרלאקן לכיוון אמצע אחר הצהריים, אז זה הדבר הראשון לוותר עליו אם הטיסה מוקדמת.

   זמן שהייה: 1 שע׳ 30 דק׳

4. ערב📍

   הנסיעה לשדה התעופה של ציריך

   1 שע׳ 50 דק׳ מהתחנה הקודמת

   הקצו קרוב לשעתיים מאינטרלאקן ביום טוב, צפונה דרך טון וברן לפני שפונים מזרחה, ויותר בכל פעם שהכבישים עמוסים. הוסיפו על זה שעה להחזרה: תדלוק, המסירה, ההליכה לטרמינל והאפשרות שהחזרה בינלאומית בכיוון אחד לוקחת בדלפק יותר זמן מהחזרה מקומית. אם לוח הזמנים משאיר מרווח קטן, העבירו את הנסיעה לשדה התעופה לערב הקודם במקום לקצץ את הבוקר.

   זמן שהייה: 1 שע׳