טיול רכב של 11 ימים בצפון איטליה ממילאנו: אגם קומו, הדולומיטים ואגם גארדה

יום 1: מילאנו, ברגל

יום ראשון בלי רכב, בכוונה: הרכב השכור מחכה עד מחר בבוקר, ואחר צהריים עם ג'ט לג עובר ברכבת התחתית במקום בסבך של רחובות חד-סטריים. עצירה אמיתית אחת — הקתדרלה והגג שלה — וערב למטה ליד התעלות.

נוחתים מאוחר, או מעדיפים להתחיל לנהוג כבר היום? קחו את הרכב בשדה התעופה וסעו ישר לוורנה: זה הופך את יום 2 ליום אגם מלא ומוציא את מילאנו מהטיול לגמרי.

הלילה: מילאנו, במרחק הליכה מהדואומו

1. צהריים · אופציונלי📍

   הגיעו, והשאירו את הרכב למחר

   לא משנה באיזה שדה תעופה תנחתו, היכנסו לעיר ברכבת או באוטובוס — גם מלפנסה וגם לינאטה מחוברים למרכז. עשו צ'ק-אין, השאירו את התיקים וקחו את הרכבת התחתית במקום מונית: קו M3 נוסע מ-Centrale לדואומו בערך בעשר דקות. אין היום מה לתכנן מעבר לגג הקתדרלה, וזה בכוונה.

2. אחר הצהריים📍

   הדואומו של מילאנו ומרפסות הגג

   

   15 דק׳ מהתחנה הקודמת

   הזמינו חלון זמן לפני שאתם יוצאים מהבית, ושיהיה של אמצע אחר הצהריים ולא של סופו: המרפסות מפסיקות להכניס מבקרים הרבה לפני שהקתדרלה נסגרת, וחלון שנראה באתר ההזמנות כמו תחילת הערב הוא לא באמת כזה. פנים הקתדרלה שווה עשרים דקות; הגג הוא הסיבה לבוא. עלו במדרגות ולא במעלית אם הרגליים מסכימות: זה עולה פחות ומוציא אתכם בין קשתות התמך החיצוניות במקום מעליהן. הקצו שעתיים לשניהם, ואז צאו דרך Galleria Vittorio Emanuele II שממש ליד במקום לחזור על העקבות שלכם; היא מפנה אתכם לכיוון שאר הערב.

   זמן שהייה: 2 שע׳

3. ערב · אופציונלי📍

   תעלות הנאווילי בערב

   20 דק׳ מהתחנה הקודמת

   בערך עשרים דקות דרום-מערבה עד Porta Genova — שלוש תחנות בקו M1 עד Cadorna, ומשם שתיים בקו M2 — ו-Naviglio Grande הוא המקום שבו מילאנו מפסיקה להיות עיר עסקים אחרי רדת החשכה. לכו על שביל הגרירה החוצה מאגן ה-Darsena ובחרו מקום לשעת האפריטיבו במבט ולא במחקר; הכלל שלי כאן הוא שהמקומות עם שולחנות בחוץ וקהל שעומד סביבם הם בדרך כלל אלה שכדאי לסמוך עליהם. דלגו על זה לגמרי אם הטיסה שטחה אתכם; שום דבר בהמשך הטיול לא תלוי בזה.

   זמן שהייה: 1 שע׳ 30 דק׳

יום 2: קחו את הרכב, ואז החנו אותו באגם קומו

יום הנהיגה שהוא לא באמת כזה. בערך שעה וחצי מביאה אתכם מ-Milano Centrale לוורנה, ואז הרכב נכנס לחניה של המלון ונשאר שם עד הבוקר של יום 4. ורנה היא הבסיס במקום בלאג'ו או העיר קומו מסיבה מסוימת: רציף המעבורות, תחנת הרכבת ואחד הגנים הטובים באגם נמצאים כולם במרחק כמה מאות מטרים זה מזה, כך ששום דבר כאן לא זקוק לגלגלים.

מגיעים ביום שלישי באביב או בסתיו? מוזיאון הבית של Villa Monastero סגור באותו יום, אבל הגן נשאר פתוח — והגן הוא הסיבה לבוא, אז קנו כרטיס לגן בלבד ולא הפסדתם כלום. אם מתחשק לכם יותר לטפס מאשר לטייל, עלו ל-Castello di Vezio: עשרים דקות של מדרגות מעל הכפר אל מגדל הרוס שמשקיף ישר על הנקודה שבה האגם מתפצל.

הלילה: ורנה, אגם קומו (שני לילות)

1. בוקר📍

   איסוף הרכב ב-Milano Centrale

   קחו את החלון המוקדם ביותר שאפשר להזמין, ובדקו את שעות הפתיחה של המשרד — הן משתנות בין חברות. איסוף כאן ולא בסניף במרכז העיר משאיר אתכם מחוץ ל-Area C בדרך צפונה ללקו. בדקו את מדיניות הדלק וצלמו את המרכב לפני שאתם יוצאים מהחניה; הוויכוחים בהחזרת הרכב הם בדרך כלל על שריטה שאף אחד לא רשם.

   זמן שהייה: 45 דק׳

   השוואת מחירי השכרת רכב
2. צהריים📍

   עלו לוורנה והחנו ליומיים

   

   1 שע׳ 20 דק׳ מהתחנה הקודמת

   בערך שעה ועשרים בכביש SS36 במעלה הצד המזרחי של אגם לקו, יותר אם כבישי הטבעת של מילאנו איטיים, והקטע האחרון הוא החלק הטוב: הכביש עובר מתחת למסיב הגריניה כשהמים ישר מתחת, והאגם נפתח בוורנה. החניה כבר אמורה להיות סגורה מול המלון: לוורנה עצמה יש מעט מקומות, רובם לתושבים בלבד, והמגרשים הציבוריים שמעל הכפר מתמלאים באמצע הבוקר בקיץ. ברגע שהרכב בפנים, סיימתם איתו עד יום 4.

   זמן שהייה: 1 שע׳

3. אחר הצהריים📍

   Villa Monastero ומרפסות הגן שלה

   10 דק׳ מהתחנה הקודמת

   עשר דקות ברגל מהמרכז לאורך שביל החוף. מוזיאון הבית הוא פנים מרוהט מהמאה ה-19 ונחמד מספיק, אבל הסיבה לבוא היא הגן הבוטני שנמתח לאורך המים כמעט שני קילומטרים — ברושים, אגבות, הדרים ורצף של פסלים ומבני נוי, כשהאגם נמצא כל הדרך כמה מטרים מתחתיכם. כרטיס לגן בלבד מספיק אם פנים בתים לא מדבר אליכם. תנו לזה שעה וחצי וקחו את הקצה הרחוק לאט; השביל נשאר מישורי כל הדרך והחצי השני הוא השקט יותר — אל תסתובבו חזרה בביתן הראשון.

   זמן שהייה: 1 שע׳ 45 דק׳

4. ערב · אופציונלי📍

   Passeggiata degli Innamorati בשקיעה

   10 דק׳ מהתחנה הקודמת

   הטיילת שמוצמדת לסלע בין רציף המעבורות לכפר העתיק, הליכה קצרה מכל מקום בוורנה. היא לוקחת עשר דקות ורוב האנשים עושים אותה פעמיים. חזרו אחר כך למעלה אל הכפר — הסמטאות המדורגות שמאחורי הטיילת הן המקום שבו ורנה מחזיקה את המסעדות שלה, ושום דבר לא רחוק יותר מכמה דקות משום דבר.

   זמן שהייה: 1 שע׳

יום 3: אגם קומו בסירה

היום בכלל לא נוהגים, וזה היום היחיד במסלול שרץ לפי לוח הזמנים של מישהו אחר. התוכנית היא בלאג'ו בבוקר ו-Villa Carlotta אחר הצהריים, קפיצת מעבורת קצרה ביניהן, ואז המעבורת חזרה לוורנה — יום שלם בפני עצמו. Villa del Balbianello היא הרחבה אופציונלית לימים שבהם ההפלגות מסתדרות, לא חלק מהתוכנית הבסיסית. בנו את הרצף לפי לוח המעבורות של התאריך המדויק שלכם לפני שאתם יוצאים. זה היום שמצדיק בסיס בחוף המזרחי.

בלאג'ו ו-Villa Carlotta הן היום; בלביאנלו היא התוספת, ומוסיפים אותה רק אם היא פתוחה בתאריך שלכם, הזמנתם, והמעבורות מסתדרות. אם בלביאנלו חשובה לכם יותר מקרלוטה, החליפו ביניהן במקום לנסות לדחוס את שתיהן ללוח זמנים צפוף.

הלילה: ורנה, אגם קומו

1. בוקר📍

   מעבורת לבלאג'ו

   

   קחו מעבורת מוקדמת; ההפלגה קצרה וההפלגות המוקדמות הן בדרך כלל השקטות ביותר. בלאג'ו מצדיקה את המוניטין שלה בסמטאות המדורגות שמטפסות מהטיילת — Salita Serbelloni ושכנותיה — ולוקח בערך שעה לשוטט בהן כמו שצריך. אחר כך לכו צפונה ל-Punta Spartivento, עשר עד חמש-עשרה דקות עד קצה הלשון שבו האגם מתפצל לשתי הזרועות הדרומיות שלו, עם בר קטן, ספסל ומבט ישר במעלה שני הענפים. היו חזרה ברציף לקראת סוף הבוקר.

   זמן שהייה: 3 שע׳

2. אחר הצהריים📍

   Villa Carlotta בטרמצו

   30 דק׳ מהתחנה הקודמת

   עוד קפיצה קצרה מערבה, לקדנביה (Cadenabbia) או לטרמצו (Tremezzo), ושער הווילה נמצא כמה דקות הליכה משני הרציפים. Villa Carlotta היא בית מהמאה ה-17 שמחזיק אוסף אמנות מהמאה ה-19, ומאחוריו מטפס גן מדורג של כשמונה הקטרים — רודודנדרונים ואזליות אם תתפסו את סוף האביב, שרכי עץ ובמבוק בכל זמן אחר. הקצו שעתיים לגן ולסיבוב בבית. מכאן המעבורת חזרה לוורנה סוגרת את היום.

   זמן שהייה: 2 שע׳

3. ערב · אופציונלי📍

   אופציונלי: Villa del Balbianello, אם לוחות הזמנים של המעבורות מסתדרים

   30 דק׳ מהתחנה הקודמת

   הרחבה, לא חלק מהתוכנית. זה הדבר הכי טוב בגדה המערבית, וגם העצירה שהכי קל ללוח זמנים להרוס, אז לפני שאתם מתחייבים בדקו שני דברים: ההפלגות הלאה ללנו (Lenno), ובעיקר — כי זה מה שבאמת תופס אנשים — את המעבורת האחרונה חזרה לוורנה. אם אחד מהשניים לא מסתדר, דלגו; בלאג'ו וקרלוטה כבר מילאו לכם יום שלם. אם כן: עוד עצירה אחת דרומה בלנו, ומשם או מונית-סירה מסביב לצוק, או הליכה מישורית של כעשרים דקות ביער ממטיילת לנו. בלביאנלו היא זו שעל הלשון, עם הלוג'יה בין שני מקטעי מים שמופיעה בחצי מהתמונות שצולמו כאן אי פעם. ימי הפתיחה שלה משתנים לאורך העונה, ואת הגנים וגם את הסיורים המודרכים בפנים צריך להזמין מראש לתאריך מסוים.

   זמן שהייה: 2 שע׳

יום 4: מזרחה לדולומיטים, עם ברגמו בדרך

אחד משני ימי הנהיגה הארוכים בטיול — בערך ארבע שעות מאחורי ההגה בסך הכול — וכדאי לתכנן סביבו במקום לכעוס עליו. העיר העליונה המוקפת חומה של ברגמו יושבת קרוב מספיק למסלול הטבעי כך שהעצירה עולה מעט נהיגה נוספת, והיא מחלקת את היום יפה לשניים. צאו מוורנה מוקדם, תנו לברגמו את סוף הבוקר, ואז תנו לכביש המהיר לעשות את רוב העבודה: A4 ו-A22 של ברנר צפונה דרך ורונה וטרנטו עד בולצאנו, עם טיפוס איטי ונופי יותר לוואל גרדנה בסוף.

אם הנהיגה מדאיגה אתכם, הפתרון הוא יציאה מוקדמת יותר ולא ויתור על ברגמו — הזמן הולך על העצירה, לא על העיקוף. מה שכן אפשר לקצץ הוא הזנב: בולצאנו היא מקום סביר ללינה אם אתם מעדיפים לפצל את היום, במחיר ערב בהרים. ה-A4 וה-A22 עלולות להיתקע קשות סביב צומת ורונה בסופי שבוע של הקיץ, כך שאם התאריכים מאפשרים, יום חול הוא בדרך כלל יום טוב יותר לנסיעה הזו.

הלילה: אורטיזאי, ואל גרדנה (ארבעה לילות)

1. בוקר📍

   Città Alta של ברגמו

   

   בערך שעה ועשר מוורנה. חנו בעיר התחתונה וקחו את הרכבל למעלה במקום להיכנס ברכב — העיר העליונה היא אזור תנועה מוגבלת, וממילא הרכבל הוא הדרך הנעימה יותר להגיע. שעתיים מספיקות: Piazza Vecchia עם Palazzo della Ragione ומזרקת קונטריני, החזית המגולפת בשפע מופרז של קפלת קולאוני ממש ליד, והליכה לאורך קטע מהחומות הוונציאניות מהמאה ה-16 שמקיפות את כל העיר. אם אתם עושים דבר אחד, שבו עשרים דקות ב-Piazza Vecchia במקום לחצות אותה — כל צד של הכיכר הוא מאה אחרת ואף אחת מהן לא מתווכחת עם השנייה.

   זמן שהייה: 2 שע׳ 30 דק׳

2. ערב📍

   הנסיעה לאורטיזאי

   3 שע׳ 5 דק׳ מהתחנה הקודמת

   בערך שלוש שעות מברגמו, כמעט הכול בכביש מהיר: A4 מזרחה על פני ברשה וורונה, ואז A22 של ברנר צפונה במעלה עמק האדיג'ה דרך טרנטו ובולצאנו. הנוף מתחיל להצדיק את עצמו מטרנטו והלאה, עם כרמים מדורגים וקירות הסלע האמיתיים הראשונים שנסגרים. צאו מהכביש המהיר בקיוזה או בבולצאנו נורד וטפסו לוואל גרדנה — חצי השעה האחרונה בערך היא סיבובי סיכה תלולים מחוץ לעמק האיזרקו, איטית יותר ממה שהניווט אומר כשיש תנועת קיץ, ואורטיזאי מופיעה בקערה של כרי דשא עם רכס האודלה שעומד מאחוריה. ארבעה לילות כאן, כלומר פורקים מזוודות פעם אחת.

יום 5: אלפה די סיאוזי, בדרך הנינוחה למעלה

כר דשא מתגלגל ועצום בגובה של בערך אלפיים מטר יושב ישירות מעל אורטיזאי, והרכבל שיוצא מאמצע הכפר עולה ישר אליו — מה שעוקף בדיוק כביש שסגור לרכביהם של מבקרים במשך רוב היום, ומגרשי חניה שעכשיו צריך להזמין מראש. זה היום הקל מבין השלושה: רכבל אחד, הליכה ארוכה ומישורית בגובה ואחר צהריים חזרה בכפר.

עננים נמוכים על הרמה? הרכבל פועל בכל מקרה, אבל אין שם למעלה מה לראות, וזה היום שכדאי להחליף. סעו במקום זה את ארבעים הדקות במורד לבולצאנו בשביל המוזיאון הארכאולוגי ואוצי איש הקרח, והעבירו את אלפה די סיאוזי לאיזה מבין שני הימים הבאים שנראה הבהיר ביותר — הגמישות הזו היא בדיוק הסיבה שהבסיס הזה מקבל ארבעה לילות.

הלילה: אורטיזאי, ואל גרדנה

1. בוקר📍

   עלו ברכבל ל-Mont Sëuc

   

   תחנת המוצא נמצאת באמצע אורטיזאי, במרחק הליכה מרוב הכפר, והיא פועלת מ-8:30. לצאת מוקדם חשוב יותר בשביל האור והמרחב מאשר בשביל התורים. הנסיעה אורכת כמה דקות ומורידה אתכם ב-Mont Sëuc, בקצה הצפוני של הרמה. קחו עשרים דקות בתחנה העליונה לפני שאתם הולכים לאנשהו — הססולונגו ושיליאר שניהם מולכם, וצורת היום מובנת יותר אחרי שהסתכלתם עליהם כמו שצריך.

   זמן שהייה: 1 שע׳

2. צהריים📍

   הליכה על הרמה לכיוון Compatsch

   1 שע׳ 30 דק׳ מהתחנה הקודמת

   שלוש או ארבע שעות של הליכה קלה מאוד על דרכי חווה מחצץ, כמעט הכול מישורי, על פני אסמי חציר מעץ ופרות במרעה כשקיר הסלע של שיליאר מצד אחד. הקו הקלאסי עובר מ-Mont Sëuc אל Compatsch, ואם הרגליים מסכימות ממשיך במורד לכיוון Saltria. הדרך הביתה היא באותו מסלול חזרה לרכבל של Mont Sëuc — אוטובוס הרמה נוסע רק בין Compatsch ל-Saltria — אז הסתובבו כשעוד נשאר כוח ברגליים לחזרה. קחו מים ומשהו לאכול, או תכננו על אחד ה-rifugi — אלה בקתות חווה שמגישות צלחות של כופתאות ולא מסעדות, וזו כל הנקודה. הדרכים הראשיות מסומנות ושחוקות היטב, כך שמפה היא גיבוי ולא הכרח.

   זמן שהייה: 1 שע׳ 20 דק׳

3. ערב · אופציונלי📍

   אורטיזאי לקראת סוף אחר הצהריים

   1 שע׳ 40 דק׳ מהתחנה הקודמת

   חזרה למטה ברכבל, והכפר ראוי לשעה ברגל ולא למבט חטוף בדרך לארוחת ערב. הרחוב הראשי הוא להולכי רגל בלבד, לסדנאות גילוף העץ שהעמק מתפרנס מהן כבר דורות עדיין יש חלונות ראווה ששווה לעצור מולם, וטיילת Luis Trenker עושה לולאה מעל הגגות עם מבט חזרה על פני העמק. בוואל גרדנה מדברים לדינית (Ladin) לפני איטלקית או גרמנית — תראו את שלוש השפות על שלטי הרחובות, בסדר הזה.

   זמן שהייה: 1 שע׳ 30 דק׳

יום 6: הרכס של סצ'דה, ואם בא לכם — גם ואל די פונס

שני מבטים על אותם הרים משני צדדים נגדיים, והיום בנוי כך שתגיעו לראשון מוקדם. רכס הדשא המשופע של סצ'דה צונח אל מגדלי הסלע של האודלה, וזה מה שרוב האנשים עולים ברכבל הזה בשבילו — בתחנה העליונה יש קהל מאמצע הבוקר והלאה, ובדיוק לכן חשוב לעלות מוקדם. אחר הצהריים עובר מעבר לכתף אל ואל די פונס בשביל המבט מלמטה — אותן פסגות, קרקעית עמק ירוקה ושתי כנסיות קטנות מאוד.

שלושה נופים גדולים ביום אחד זה המקסימום שהמסלול הזה מבקש ממישהו, והחלופה היא לא פרס ניחומים — ייתכן שהיא היום הטוב יותר. ותרו על ואל די פונס, הישארו על הרכס, ולכו מסצ'דה לכיוון סלעי Pieralongia וחזרה לתחנת הביניים: שעתיים-שלוש בשטח קל, והמקטע היחיד בטיול שבו אתם בתוך רכס האודלה ולא מסתכלים עליו מבחוץ. את החצי של פונס קחו דווקא כשמזג האוויר מעורב — קרקעית עמק שווה לראות מתחת לעננים, ורכס לא.

הלילה: אורטיזאי, ואל גרדנה

1. בוקר📍

   סצ'דה ברכבל מאורטיזאי

   

   שני שלבים מהכפר — רכבל קטן עד Furnes, ואז קבינה גדולה יותר עד הרכס בגובה של בערך 2,500 מטר. זה בהפרש ניכר הרכבל היקר ביותר בטיול, וגם זה שהכי שווה לשלם עליו. כוונו לבוקר: בדולומיטים העננות נוטה יותר להצטבר במהלך היום מאשר להתפזר. למעלה, לכו עשר דקות צפונה והתרחקו מהתחנה, והרכס עושה את השאר. הקצו כאן למעלה שלוש שעות; זה לא ירגיש יותר מדי.

   זמן שהייה: 3 שע׳

2. אחר הצהריים · אופציונלי📍

   מעבר לסנטה מדלנה שבוואל די פונס

   

   1 שע׳ מהתחנה הקודמת

   ירידה ברכבל, ואז בערך ארבעים וחמש דקות בכביש מסביב לכתף האודלה אל העמק הבא — קראו לזה שעה מדלת לדלת. משהו השתנה כאן ב-2026 וזה חשוב: ממאי עד נובמבר מחסום מונע עכשיו מרכבים של לא-תושבים לעלות בכביש לכנסיית סנטה מדלנה, אז חונים למטה ועולים ברגל — תכננו עשרים עד שלושים דקות בעלייה, ויותר אם החניון בעמק מלא ושולחים אתכם נמוך יותר. לדעתי זו הגעה טובה יותר ממה שמגרש החניה אי פעם היה. הנוף הוא הכנסייה על הגבעה שלה עם כל רכס האודלה מאחוריה — אותו סלע שעמדתם עליו הבוקר, במבט מלמטה.

   זמן שהייה: 2 שע׳ 30 דק׳

3. ערב · אופציונלי📍

   San Giovanni in Ranui

   10 דק׳ מהתחנה הקודמת

   עשר דקות במעלה העמק: קפלה ברוקית קטנה שעומדת לבדה בכר דשא, שמצלמים אותה מנקודת תצפית מסומנת ליד החווה שהיא שייכת לה, בתשלום קטן. זה לוקח חמש-עשרה דקות ואין שם מה לראות בפנים. שווה אם התמונה מדברת אליכם, אפשר לדלג לגמרי אם כבר הספיקו לכם הרים להיום, ובשני המקרים לא באמת מפסידים.

   זמן שהייה: 45 דק׳

יום 7: ארבעה מעברי הרים סביב הסלה

הנסיעה שהדולומיטים מפורסמים בזכותה, ויום שלם אמיתי ולא בוקר: הסלה רונדה היא רק בערך חמישים וחמישה קילומטרים, אבל אלה שעתיים וחצי של סיבובי סיכה לפני שעוצרים בכלל, ותרצו לעצור כל הזמן. לעשות אותה עם כיוון השעון מאורטיזאי — גרדנה, קמפולונגו, פורדוי, סלה — משאיר את מסיב הסלה מימינכם כל הדרך ושם את הרכבל בפורדוי באמצע היום.

גשם או עננים נמוכים הופכים את היום הזה לחסר טעם: אין מה לראות וסיבובי הסיכה נעשים חלקלקים. החליפו אותו עם יום 5 או 6. אם מזג האוויר מתקלקל כשאתם כבר בדרך, נקודת החזרה היא Passo Gardena — משם אתם הרבה יותר קרובים הביתה מאשר אם תשלימו את המעגל. מפורדוי והלאה זה מתהפך, והשלמת הלולאה היא הדרך הקצרה חזרה. אם אחר כך תרצו עוד מאותו הדבר, Passo Fedaia והמרמולדה תלויים בקצה של הלולאה מכיוון פורדוי — אבל הכביש הזה פתוח ממאי עד אוקטובר בלבד. בדקו גם את התאריך ולא רק את מזג האוויר: בשני ימי Sellaronda Bike Day, אחד ביוני ואחד בספטמבר, ארבעת המעברים נסגרים לרכבים כמעט כל היום ומועברים לרוכבי האופניים.

הלילה: אורטיזאי, ואל גרדנה

1. בוקר📍

   Passo Gardena

   

   ארבעים דקות במעלה העמק מאורטיזאי, בכביש שמטפס בהתמדה על פני סנטה כריסטינה וסלבה. המעבר הוא אוכף רחב מעל אלפיים מטר עם הקיר של הסלה מצד אחד ופסגות הציר מהצד השני, ועוד מגרש חניה וכמה בקתות. תנו לזה שעה, כולל ההליכה הקצרה אל נקודת התצפית שמעל הכביש — עמק אלטה באדיה צונח מזרחה בצורה שהמעבר עצמו מסתיר מהרכב.

   זמן שהייה: 1 שע׳ 15 דק׳

2. צהריים📍

   Passo Campolongo ו-Passo Pordoi

   1 שע׳ מהתחנה הקודמת

   שעה של נהיגה מכסה את שניהם, בירידה דרך קורבארה וארבה באמצע, והחצי השני הוא הדרמטי יותר — ערימה ארוכה של סיבובי סיכה ממוספרים שמטפסים לפורדוי, בגובה 2,239 מטר. למעלה, קחו את הרכבל: שלוש דקות מעמידות אתכם על מרפסת Sass Pordoi בגובה 2,950 מטר, עם מבט על פני מדבר אבן גבוה עד המרמולדה. הקצו כאן שלוש שעות עם הנסיעה, המרפסת וארוחת הצהריים במעבר.

   זמן שהייה: 3 שע׳

3. אחר הצהריים📍

   Passo Sella וירידה חזרה

   25 דק׳ מהתחנה הקודמת

   עשרים וחמש דקות הלאה מפורדוי, וכנראה המובחר מבין הארבעה: הכביש עובר ישירות מתחת לפאה הדרומית של הססולונגו עם צוקי הסלה מאחוריכם, ויש מפרץ עצירה רחב שבו כולם עוצרים לאותה תמונה עצמה ועדיין שווה לצלם אותה. שעה כאן, ואז חצי השעה האחרונה יורדת חזרה לוואל גרדנה על פני סלבה ולתוך אורטיזאי. אם האור טוב, זה המעבר שכדאי להתעכב בו ולא זה שממהרים על פניו.

   זמן שהייה: 1 שע׳ 15 דק׳

יום 8: במורד כביש הדולומיטים אל אגם גארדה

יום מעבר שמצדיק את שלוש וחצי השעות שלו מאחורי ההגה. במקום לרדת ישר בכביש המהיר, המסלול לוקח את הקצה המערבי של כביש הדולומיטים הגדול מעל Passo Costalunga אל Lago di Carezza, ואז יורד דרך בולצאנו וטרנטו כדי להגיע לאגם גארדה מלמעלה — כך שהמבט הראשון שלכם עליו הוא הקצה הצפוני המוקף צוקים ולא החוף הדרומי השטוח. חצי השעה האחרונה, כביש הצוקים דרומה מריבה למלצ'זינה, היא הפרס של היום.

ממהרים, או נוהגים במזג אוויר גרוע? לדלג על קרצה ולרדת ישר ב-A22 מבולצאנו חוסך בערך שעה ועולה לכם אגם אחד ומעבר הרים אחד — עסקה הוגנת ביום עגום, גרועה בכל יום אחר. בכל מקרה, אל תחליפו את ריבה ואת כביש החוף המזרחי בכביש המהיר לאפי: הכביש המהיר קצת יותר מהיר ומפספס לגמרי את כל הנקודה של הגעה לגארדה.

הלילה: מלצ'זינה, אגם גארדה (שני לילות)

1. בוקר📍

   Passo Costalunga ו-Lago di Carezza

   

   בערך שעה מאורטיזאי, בירידה לכיוון פרברי בולצאנו ואז במעלה Val d'Ega עד קוסטלונגה. Lago di Carezza הוא אגם ירוק וקטן ממש ליד הכביש עם רכס הלטמאר משתקף בתוכו, והוא עובד בדיוק כמו שמבטיחים במחצית הראשונה של היום, לפני שהרוח מתגברת ושוברת את פני המים. יש מגרש חניה בתשלום עם מנהרה מתחת לכביש; ההקפה של המים לוקחת עשרים דקות, ורחבת התצפית בקצה הצפוני היא המקום שבו ההשתקפות מסתדרת. שעה יותר מספיקה. קוסטלונגה נשאר פתוח כל השנה, בניגוד לחלק משכניו.

   זמן שהייה: 1 שע׳ 15 דק׳

2. אחר הצהריים📍

   ירידה לריבה דל גארדה

   

   2 שע׳ מהתחנה הקודמת

   ירידה ארוכה — בערך שעתיים, רובה ב-A22 דרומה מבולצאנו דרך טרנטו, ואז מערבה ברוברטו. ריבה יושבת בקצה הצפוני של האגם עם צוקים בגובה אלף וחמש מאות מטר שעומדים ישירות מעליה, וזה לא מה שרוב האנשים מצפים לו מאגם גארדה. חנו פעם אחת ולכו ברגל: העיר העתיקה סביב Piazza III Novembre, מגדל Torre Apponale והטיילת עד לתחילת כביש Ponale — היום מסלול הליכה ורכיבה שחצוב בקיר הצוק, ששווה עשרים דקות גם אם לא תתקדמו בו רחוק. שעה וחצי כאן.

   זמן שהייה: 1 שע׳ 30 דק׳

3. ערב📍

   כביש החוף המזרחי למלצ'זינה

   25 דק׳ מהתחנה הקודמת

   עשרים וחמש דקות דרומה ב-SS249, ה-Gardesana Orientale, וזו אחת הנסיעות הקצרות הטובות באיטליה — מדף שנחצב בבסיס מונטה בלדו, רצף של מנהרות בסלע, והאגם שטוח מתחתיכם כל הדרך. מלצ'זינה היא סבך של סמטאות אבן מתחת למצודה של בית סקלה על צוק בולט, עם נמל קטן למטה. הגיעו, חנו איפה שהמלון אומר לכם (המרכז סגור לתנועה), ובלו את הערב בירידה לנמל ובחזרה למעלה. שני לילות כאן.

   זמן שהייה: 2 שע׳

יום 9: יום אגם, בכוונה

היום היחיד שהוא קליל במכוון בטיול, והוא מגיע אחרי חמישה ימי הרים ושתי נסיעות ארוכות כי זה הרגע שבו הוא נחוץ. רכבל אחד בבוקר, סירה אחת אחר הצהריים ושום תוכנית קבועה לשעות שביניהם — גארדה הוא מקום לשבת לידו ולא רשימה לעבור עליה, ואחרי אתמול תרצו את הרווח הזה.

אם הפסגה בעננים, הפכו את סדר היום: קחו סירה מוקדמת ללימונה, בלו שם את הבוקר, ועלו ברכבל אחר הצהריים, אחרי שהרוח בדרך כלל כבר ניקתה את הרכס. אם הרכבל סגור לגמרי — הוא נסגר לתחזוקה במרץ ומנובמבר ועד אמצע דצמבר — התחליף הוא הנסיעה צפונה ולמעלה אל רמת טרמוזינה שמעל החוף המערבי, בכביש שנצמד לצוק כל הדרך.

הלילה: מלצ'זינה, אגם גארדה

1. בוקר📍

   מונטה בלדו ברכבל מסתובב

   תחנת המוצא נמצאת מעל העיר העתיקה, כמה דקות של טיפוס ברגל, ולשלב השני יש קבינות שמסתובבות לאט תוך כדי העלייה, כך שכולם מקבלים את אותו הנוף בלי להילחם על חלון. קנו באינטרנט, זה זול יותר מהמחיר בקופה. רוח חזקה יכולה לעצור את הרכבל. למעלה אתם על רכס עם כל האגם פרוש מצד אחד והדולומיטים של ברנטה מהצד השני, ויש שעה קלה של הליכה לאורך הרכס לפני שזה הופך לטרק של ממש. הקצו שעתיים-שלוש כולל הנסיעה ברכבל.

   זמן שהייה: 3 שע׳

2. אחר הצהריים📍

   הפלגה ללימונה סול גארדה

   

   1 שע׳ 10 דק׳ מהתחנה הקודמת

   יורדים חזרה, ואז מעבורת לחוף המערבי. תכננו קצת יותר משעה מדלת לדלת, אחרי שמחשבים את הירידה ברכבל, ההליכה לרציף, ההמתנה להפלגה ומעבר של כעשרים דקות. היא גם לא פועלת כל השנה, אז בדקו את לוח הזמנים לתאריכים שלכם במקום להניח. לימונה היא רצועה צרה של עיירה דחוסה בין המים לקיר סלע, והדבר שכדאי לראות הוא Limonaia del Castèl: בתי הלימון המדורגים עם עמודי האבן שהעיירה התפרנסה מהם במשך מאות שנים, בקו רוחב שבו גידול הדרים היה רעיון בלתי סביר בעליל. אחר צהריים כאן לא צריך מבנה. קחו מעבורת מאוחרת חזרה ותנו לערב ללכת לאן שהוא הולך.

   זמן שהייה: 3 שע׳ 30 דק׳

יום 10: סירמיונה, ואז ורונה

היום העמוס ביותר במסלול. הגרסה המתוכננת היא סירמיונה בבוקר, ואז ורונה לארנה ולערב — בערך שעתיים ורבע נהיגה בסך הכול. סירמיונה יושבת על חצי אי ארוך וצר בקצה הדרומי של גארדה: מצודה מוקפת חפיר, מים תרמיים וחורבות של בית רומי גדול מאוד בקצה. אחר כך מזרחה לוורונה, שם הרכב חוזר והטיול מפסיק להיות טיול רכב. הגיעו לסירמיונה מוקדם: הסוללה שנכנסת לעיר העתיקה היא צוואר בקבוק כבר באמצע הבוקר בעונה.

סירמיונה בתוכנית, והיא גם הדבר הראשון שיורד אם היום מתארך יותר מדי. ותרו עליה אם אתם מעדיפים ורונה בנחת, אם יצאתם מאוחר ממלצ'זינה או אם כביש החוף זוחל — סעו ישר לוורונה ושימו את הארנה ואת הטיול הערבי ראשונים. ימי הסגירה השבועיים משפיעים כאן יותר מבכל מקום אחר: הארנה סגורה בדרך כלל בימי שני, וכך גם Castelvecchio למחרת, ולכל אחד משני האתרים בתשלום בסירמיונה יש יום סגירה שבועי משלו. גם ימי הופעה יכולים לקצר את שעות הביקור ביום בארנה. בדקו את כולם לתאריכים שלכם; אם הם מתנגשים, הזיזו את תאריך היציאה במקום לשנות את סדר היום הזה.

הלילה: ורונה

1. בוקר📍

   Rocca Scaligera, סירמיונה

   

   בערך שעה וחצי דרומה ממלצ'זינה לאורך החוף המזרחי, יותר בסופי שבוע של הקיץ. העיר העתיקה היא אזור תנועה מוגבלת: חנו במגרשים הגדולים בקצה חצי האי שלכיוון היבשה והיכנסו ברגל מעל גשר הרמה. המצודה היא מבצר של בית סקלה מהמאה ה-13 עם נמל סגור משלו, מוקף חפיר מכל צד, והיא טובה מבחוץ בדיוק כמו מבפנים. הקצו ארבעים וחמש דקות אם אתם עולים למגדל, פחות אם לא.

   זמן שהייה: 45 דק׳

2. צהריים📍

   Grotte di Catullo והקצה

   25 דק׳ מהתחנה הקודמת

   עשרים וחמש דקות ברגל לאורך חצי האי דרך העיר העתיקה, או רכבת תיירים קטנה אם היום חם. ה-Grotte אינן מערות: אלה השרידים הקרוסים של וילה רומית גדולה מאוד מהמאה הראשונה, פרושים על פני קצה חצי האי בין עצי זית עתיקים, עם מים משלושה צדדים. קחו מים משלכם — כמעט אין שם צל — ושימו לב שהקופה נסגרת הרבה לפני השערים. ההליכה חזרה היא חצי השעה הטובה ביותר בעיירה: הסמטאות תיירותיות, אבל מה שרואים בסוף כל אחת מהן — לא.

   זמן שהייה: 1 שע׳ 45 דק׳

3. אחר הצהריים📍

   ורונה: האמפיתיאטרון ו-Piazza Bra

   

   45 דק׳ מהתחנה הקודמת

   ארבעים וחמש דקות מזרחה בכביש המהיר. השאירו את הרכב באחד החניונים המסומנים מחוץ לחומות — מרכז ורונה הוא אזור תנועה מוגבלת — ואם כאן אתם מחזירים אותו, עשו את זה עכשיו ולא מחר בבוקר. Arena di Verona הוא אמפיתיאטרון רומי מהמאה הראשונה שעדיין בשימוש כל קיץ, וזה החלק החריג: בעונת האופרה הקערה מחזיקה תפאורות במה מודרניות, כך שמה שאתם רואים הוא תיאטרון פעיל ולא חורבה נקייה. Piazza Bra שלפניו היא המקום שבו ורונה עושה את הערב שלה, והאבן הוורודה שמתחת לרגליים היא אבן הגיר המקומית.

   זמן שהייה: 2 שע׳

4. ערב · אופציונלי📍

   Piazza delle Erbe והערב

   10 דק׳ מהתחנה הקודמת

   עשר דקות ברגל במעלה Via Mazzini. Piazza delle Erbe היא הפורום הרומי הישן, והיום כיכר שוק ארוכה שמוקפת בתים מצוירים בפרסקאות ובמגדל Torre dei Lamberti, והיא עובדת הכי טוב אחרי רדת החשכה, ברגע שהקהל סביב המרפסת של יוליה ברחוב הסמוך התדלדל. המשיכו דרך הקשת אל Piazza dei Signori שליד, שהיא שקטה יותר וטובה יותר. ארוחת הערב קורית איפשהו כאן; מהניסיון שלי, רחוב או שניים מחוץ ל-Via Mazzini הוא המקום שבו המחירים נרגעים והתפריטים מפסיקים להיות מתורגמים לחמש שפות.

   זמן שהייה: 2 שע׳

יום 11: ורונה, והביתה

חצי יום ולא יום שלם, בנוי סביב מה שאפשר להגיע אליו ברגל בתוך עשרים דקות מהמרכז ומסתיים בנוף שמכניס את כל העיר לפריים אחד. ואז חצי שעה לשדה התעופה של ורונה — ובגלל זה הטיול בנוי כך שטסים הביתה מוורונה ולא ממילאנו.

תקועים עם טיסה ממילאנו? אל תקצצו את הבוקר הזה כדי שזה יסתדר: העבירו את הלילה האחרון למילאנו ותנו לעיר את היום שיום 1 לא נתן לה. אם אתם חייבים לטוס ממילאנו ביום 11, אפשרויות הנסיעה ברכב וברכבת מופיעות בחלק האחרון למטה — ובחרו טיסה מאוחרת.

1. בוקר📍

   Castelvecchio ו-Ponte Scaligero

   חמש-עשרה דקות הליכה מערבה מ-Piazza Bra, ושווה את ההליכה גם בבוקר של יציאה. Castelvecchio היא מצודה של בית סקלה מהמאה ה-14 שנבנתה מחדש כמוזיאון בידי קרלו סקרפה בשנות השישים, והבניין הוא סיבה ללכת בדיוק כמו הציורים שבתוכו — את ההתערבויות של סקרפה בבטון ובפלדה מול הלבנים הישנות אדריכלים לומדים מסיבה טובה. בדרך כלל הוא סגור בימי שני. צאו מעל Ponte Scaligero, הגשר המבוצר שצמוד אליו, והסתכלו אחורה: הגשר פוצץ ב-1945 ונבנה מחדש מאבניו שלו, שנדלו בחזרה מנהר האדיג'ה.

   זמן שהייה: 1 שע׳ 45 דק׳

2. צהריים · אופציונלי📍

   הרכבל ל-Castel San Pietro

   25 דק׳ מהתחנה הקודמת

   מעבר לנהר ועשרים וחמש דקות ברגל דרך המרכז, או מונית קצרה. הרכבל מטפס על הגבעה בקצת יותר מדקה, עולה כמה יורו בודדים הלוך-חזור ופועל עד שעה מאוחרת בערב במחצית החמה של השנה. המרפסת שלמעלה משקיפה ישר למטה על התיאטרון הרומי, על סיבוב הנהר ועל כל העיר העתיקה — הנוף האחרון של הטיול, וזה ששווה להחזיק בו. חצי שעה.

   זמן שהייה: 1 שע׳

3. אחר הצהריים📍

   הנסיעה החוצה

   30 דק׳ מהתחנה הקודמת

   Verona Villafranca נמצא בערך חצי שעה מהמרכז והוא הסיום המתבקש לטיול הזה: החזירו שם את הרכב וזהו. אם אתם חייבים לטוס ממילאנו, זו תוכנית אחרת: או שנוהגים — קצת יותר משעתיים למלפנסה, קצת פחות ללינאטה, ומחזירים את הרכב בשדה התעופה אם ההשכרה מאפשרת — או שמחזירים את הרכב בוורונה ולוקחים את הרכבת מ-Porta Nuova ל-Milano Centrale, בערך שעה ורבע, ומשם ממשיכים: ה-Malpensa Express מוסיף כחמישים דקות, הרכבת התחתית ללינאטה פחות. אחרי אחד-עשר ימים של נהיגה, הרכבת היא הסיום העדין יותר, אבל היא דורשת טיסה מאוחרת יותר.